אנשי שריון טענו בתום מלחמת יום הכיפורים כי הפעם הראשונה שבה שמעו על טילי סאגר שנמצאים בידי האויב הייתה השנייה בה שמעו אותם שורקים לעברם. האם אכן הייתה זו הפתעה? חוקר המורשת סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, איש אמ"ן בעבר, מספר על התרעת המודיעין מטילי נ"ט וטילי סאגרים שהיו בידי המצרים והסורים, התרעה שניתנה לפני מלחמת יום כיפור.
"הרבה מאוד שיריונרים, מפקדים וחפ"שים, דיווחו שהפעם הראשונה ששמעו על סאגרים הייתה בשריקה שלהם, בה בשעה שהמצרים נערכו במקביל לסורים עם סאגרים וכלי נשק אחרים בראשית שנות השבעים. יש פער בין מה שהמודיעין עשה, כתב בדו"חות, התריע ואפילו ירד לשטח, לבין בית הספר לשיריון, לבין מבחן השטח", אומר מיטשניק ומותח קו מקשר בין ההתייחסות ההיא להתרעות אמ"ן לבין ההתרעות ממנהרות חמאס.
"צה"ל והמודיעין ידעו שיש איום מנהרות. השב"כ והמודיעין הצבאי התריעו, אבל בפועל בקיץ 2014, כששר הביטחון הכריז שבעוד שבוע שבועיים נסיים, היינו כבר למעלה מחודש בהבנה שאנחנו לא מבינים".
באשר להתראות וההתרעות שקדמו למלחמת יום כיפור, אומר מיטשניק כי "מדובר במודיעין טקטי שאמור לתת ללוחמים בחי"ר ובטנקים את המודיעין שיכול להגן עליהם. מערך הלחימה נגד טנקים שאותו בנו המצרים אף יותר מהסורים, היווה מבחינת צה"ל את ההפתעה הטקטית המרכזית של המלחמה. זה התחיל כי המצרים הפיקו לקחים ממלחמת ששת הימים ונערכו למלחמה הבאה גם כדי לפצות על הבושה וגם כדי להשיג את השטח חזרה. מול איכות השיריון הישראלי שכבש בתוך שישה ימים את כל סיני המצרים החליטו ללכת על מערך שיכה בשיריון הישראלי, כמו שעשו למטוסים כשהקימו מערך הגנה אווירי ולא היכו במטוסים על ידי מטוסים".
המצרים אכן בנו "מערך נ.ט עם מערך ציידי טנקים שבמסגרתו בכל דיוויזיית חי"ר מצרית שצלחה את התעלה היו לא פחות מ-72 משגרי סאגר נישאים. בחלק מהדיוויזיות האחרות היו 32 משגרים שנישאו בנגמ"שים. בשלב הצליחה עצמה כל דיוויזיה תוגברה בעוד 10-12 משגרים, כלומר מדובר בעשרות ציירי טנקים מצריים בכל דיוויזיה. כך גם לוחמי הקומנדו שתוגברו בסאגרים. כך נוצר מערך נ.ט. מאוד צפוף מול הכוחות הישראלים שמופתעים פעם אחר פעם מהכוחות המצריים".
גרמי האיסוף של אמ"ן מביאים את המידע לאמ"ן מחקר שמתכלל את המידע, מאתר את מגמת ההצטיידות המצרית והסורית החל מ-1970. נכתבים מסמכים מסוגים שונים על ידי אמ"ן ואלה מועברים למפקדת גייסות השריון. במקביל בשני מקרים שונים נתקלו כוחות שריון ישראלים בסאגר. המקרה הראשון ב-1970 גדוד סיור 87 בתעלה חווה סאגר שנורה אליו, וב-1971 ברמת הגולן היה ירי, הפעם לעבר כוח שריון, כלומר שהשריון ידע שירו עליו טילי סאגר במקביל לכך שהמודיעין עשה את שלו".
לנוכח כל אלה "אנחנו לא אמורים להיות מופתעים, אבל יש פער בין לכתוב מידע ולהפיץ אותו לבין ההבנה של משמעות כלי הנשק הזה שנועד למגר את הטנקים האלה. המשמעות לא חלחלה למפקדים הגבוהים ומפקדים בשטח והתוצאה הייתה שכשחיילי צה"ל, בעיקר שיריונרים, נתקלו בחיילים מצריים רווי נשק נ.ט. לסוגיו הם טענו שהופתעו".
מיטשניק מחדד ומבהיר כי "מישהו היה צריך לקחת את המודיעין ולהפוך אותו לתו"ל לחימה". כך לדבריו גם בנושא מנהרות החמאס. המידע היה קיים וההתראות בהתאם, אך לא היה מי שיפתח מתודולוגיה ותורת לחימה להתמודדות עם משמעותו של האיום. לפני מלחמת יום כיפור היו לפחות שלוש שנים להיערך ולהתכונן.
בדבריו מציג מיטשניק את עדותו של סא"ל ר', קצין מערך פיקוד דרום, שמעיד בעדות כתובה כיצד בשנתיים שלפני המלחמה הוא שימש כקצין מערך מודיעין בפיקוד דרום ואישית הוא העביר מידע על הצטיידות הצבא המצרי והצטיידותו בטילי נ.ט. הוא השתמש להתראותיו בחומר של אמ"ן מחקר על נ.ט. וארטילריה. הוא מספר כיצד יצא להרצאות רבות על הצבא המצרי כולל איום הסאגר, בין השאר ההרצאות ניתנו לקורסים בבית הספר לשריון ויחידות שונות בסיני, "כך שאמ"ן הכיר את הסאגרים אבל המשמעויות לא חלחלו לדרגי השטח והמפקדים שאמורים היו להוביל את התהליך הסדור והשיטתי הנדרש".
האם העובדה הזו לא נובעת מחטא היוהרה? "זה נוגע יותר למקצועיות וחיילות והבנה בסיסית של איך צריך להתנהל. יכול להיות נוגע גם לשאננות, שנובעת מכך שצה"ל זלזל במצרים ובסורים, אבל זה לא רק זה, כי כשיש לך מודיעין גם אם אתה מזלזל אתה חייב להוריד אותו לשטח. בשיריון אמורים היו להבין שיש איום. אפשר להגיד שאלו אופוריה ויוהרה, אבל זה גם מקצועיות. כשיש מודיעין שמצביע על איום חייבים לפתח תו"ל וזה לא קרה, כמו שזה לא קרה באיום המנהרות".
מכאן יוצא מיטשניק לחובת הצבא גם כיום להתייחס ברצינות לאזהרות כדוגמת אזהרותיו של האלוף במיל' בריק ולתת לדבריו מענה, גם אם יש רבים הסבורים שהוא מעצים את הסכנה לממדים משמעותיים הרבה יותר מכפי שהם. עם זאת הוא מקפיד לומר כי "צה"ל הוא צבא לומד ומפקדיו ראויים שמבינים את תמונת האיום, מכינים את תרחישי הייחוס ונערכים לאיום הבא ולא רק לזה שהיה בעבר, ועדיין יש פערים".