שר התקשורת שלמה קרעי תוקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בשל התשובה שהגישה לעתירה נגד פיטורי יו"ר רשות הדואר מישאל וקנין ובה התנגדות להליך הפיטורים.
"היועצת המשפטית לממשלה הגדילה לעשות הערב בתשובתה לבג"ץ על הדחת יו"ר הדואר. 91 עמודים - מלאכת מחשבת של חרטוט, מנותקת מהמציאות שכל אזרח מרגיש יום יום", כתב קרעי בטוויטר.
הוא ציין כי "היועמ"שית לא קשורה לעניין, מנהלת רשות החברות לא מעניינת כאן, רק הציבור נוגע בדבר. אנחנו נייעל את השירות לציבור לפני, תוך כדי ואחרי ההפרטה, תהא אשר תהא החלטת בג"ץ בחמישי הקרוב. כולי תקווה שהשופטים יבינו את אחיזת העיניים, את הזלזול במצוקות הציבור ואת קשר השתיקה של הקליקה ששומרת על עצמה בכל מחיר.
מוקדם יותר השיבה בהרב-מיארה וכתבה כי "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי החלטת השרים להעביר את יו"ר הדירקטוריון מתפקידו בטענה כי הוא 'אינו ממלא את תפקידו כראוי', לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של הליך ומביאים לבטלותו".
לטענתה "חוק החברות הממשלתיות כולל הסדרים שתכליתם ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין החברה, ולמנוע מעורבות של הממשלה בפעילותה העסקית השוטפת של החברה, באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי לטובת החברה. בהתאם לכך החלטה של שרים לסיים את כהונתו של דירקטור צריכה להתקבל לאחר היוועצות ברשות החברות ולהיעשות בזהירות רבה, בשים לב לאינטרס הציבורי כבד המשקל בשמירת עצמאות עבודת דירקטוריון החברה הממשלתית".
בתגובתה נכתב כי "בחודש מרץ כשלושה חודשים לאחר כניסת שר התקשורת לתפקידו, הודיע השר ליו"ר דירקטוריון חברת הדואר כי הוא סבור שעליו לסיים את תפקידו 'על מנת שהחברה תוכל להשלים בהצלחה את תכנית ההבראה, לצעוד בבטחה להפרטתה המתוכננת והכל כדי להביא לשיפור השירות לציבור'. בנקודת הזמן הזו לא הייתה בפני השר תשתית עובדתית המבססת את הפעלת הסמכות החריגה, המופעלת, לראשונה מאז חקיקה החוק, לפני כחמישים שנה".
"הודעת השר ליו"ר נומקה בדיעבד בטיעון המרכזי כי החברה בהובלת היו"ר זנחה את הטיפול בסוגיית רמת השירות שמספקת החברה לציבור, וכי החברה סגרה סניפי דואר ברחבי הארץ מבלי להעמיד פתרונות אלטרנטיביים לציבור; מהלך שגרר תלונות רבות שהגיעו לפתחו של שר התקשורת ודרשו את מעורבותו. טיעון זה, שעמד, על פי הנטען, במוקד ההחלטה להעביר את היו"ר מתפקידו, לא התבסס על תשתית עובדתית. מהתייחסות רשות החברות עולה כי יו"ר הדירקטוריון התמודד עם אתגרים משמעותיים והוביל מהלכים מורכבים הנובעים מהליכי ההבראה וההפרטה עליהם החליטה הממשלה ביחס לחברה", מוסיפה היועצת.
"הסמכות הנתונה לשרים, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, להעביר דירקטור מתפקידו מן הטעם ש'אינו ממלא תפקידו כראוי', נועדה למקרים חריגים ביותר ומחייבת רף גבוה של כשל במילוי התפקיד המבוסס על תשתית עובדתית מוצקה. במקרה זה לא עלה בידי השרים להניח תשתית עובדתית שהולמת את הפעלת הסמכות החריגה. החלטת השרים נתקבלה מבלי שקוימה כהלכתה חובת ההיוועצות הסטטוטורית עם רשות החברות הממשלתיות. כמו כן, במסגרת קבלת ההחלטה נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך ליו"ר הדירקטוריון, שבהצטברותם יחד עם יתר הפגמים, מצדיקים את ביטול ההחלטה", לשון התגובה לבג"ץ.