לקראת השנה החדשה שדים ורוחות מן העבר, ההווה והעתיד - מציפים אותנו: מה יקרה בשנה החדשה? מה יתרחש במדינה? במשפחה? בחיי האישיים?

פרשת ניצבים שנקרא בשבת הקרובה מביאה לנו את המענה: "אתם ניצבים כיום לפני ה' אלוהיכם". המילה "ניצב" משמעותה עמידה זקופה; לאו דווקא במובן השחצני אלא ביציבות, בביטחון ובאמונה. לא פשוט להיות ניצב או ניצבת בימים הללו. התרבות הפרוגרסיבית מעמידה על נס אנשים כפופים, שנדים ונעים מכל רוח מצויה.

מכבסת המילים נוהגת לעיתים לכנות זאת במונחים כמו "רגישים ומכילים" למרות שדמויות מעין אלו מכילות ומרגישות רק את עצמן. זוהי הריצה אחר כל אופנה חולפת; זהו הניסיון להחניף לתרבות השולטת; זוהי חריצת דין תקשורתי לצד שנתפס חלש ללא קשר לבירור אמת; אלו הם הפחדים מן הערבים, מן הבריונים ומ"מה יגידו עלי?"

למי שאינו ניצב לפני ה', יש באמת סיבות לחשוש מן השנה החדשה – מי יודע? אולי יעשו לו שיימינג בשנה הקרובה? אולי המדינה תחרב? אולי לא אקבל את הכסף, הכבוד, הבריאות, ותחושת הטהרנות – שאני לא יכול לחיות מבלעדיהם?

מי שניצב לפני ה' שומע את המשך הפרשה – "לעברך בברית ה'"; יש ברית בינינו לבין ה'! זו אינה הבטחה לקבל את האינטרס שלנו כאן ועכשיו; "ברית" משמעותה קשר. ישנו קשר בל-ינותק בינינו לבין ה' אלוקינו. זוהי שמיעת קול השופר הפשוט והצלול. אנחנו נעמוד ניצבים לפני השנה החדשה, ונדע שה' אלוקינו יוביל אותנו בדיוק – אבל בדיוק – אל המקום אליו אנו צריכים להגיע.