חבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד) מתארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על מה שמסתמן כהתנגשות חמורה של הרשויות בישראל במידה ובבית המשפט העליון יוכרע השבוע על ביטול חוק יסוד.
"הגענו לסלע האם, לתשתית של התשתית של הדמוקרטיה. אי אפשר לרדת נמוך מזה. בית משפט עליון הוא עליון על המחוזי ולא עליון על החוק. אין לכך פרשנות אחרת. אין אף אדם בארץ שהוא מעל החוק, ואם נגיע למצב שבו החבורה הזו תחליט לצעוד את העד הזה בפרט כשמדובר בחוק יסוד, אחרי שהיא כבר פסלה חוקים רגילים, נגיע למצב מאוד קשה", אומר הלוי.
לדבריו החלטה שכזו משמעותה ש"חמישה עשר אנשים מקריסים למעשה את התשתית שקיימת בכל חברה חופשית". דוגמא לכך הוא מוצא באפשרות שבה רמטכ"ל מקבל הנחיה מקבינט ביטחוני שמחליט על מהלך מבצעי כלשהו, הרמטכ"ל מהנהן אבל יודע שאת ההוראות האמיתיות הוא מקבל מאחרים, כלומר משופטי בית המשפט. "זה נורא ואיום. אין דבר כזה באף חברה חופשית. אין עריצות כזו".
משום כך פונה גם הלוי לבית המשפט העליון בקריאה שלא לחצות את הקו הזה שהוא התחתון ביותר בדמוקרטיה. "אתם שאילפתם את הציבור בישראל שחוקי יסוד הם חוקה קדושה, אהרון ברק אמר שבזה לא ניגע כי זה מקור הסמכות שלנו, עכשיו אתם דנים בזה?".
בדבריו מתייחס הלוי לטענה לפיה חוקי יסוד אמורים לקבל את מעמדם המיוחד במידה והם נחקקו ברוב מיוחד של כשבעים חברי כנסת ולא ברוב מקרי. טענה זו מקבל משנה תוקף מאחר והימים בישראל אמור לחשוש מחקיקת יסוד אקראית במידה וממשלת שמאל תתפוס את הגה השלטון. הלוי מגדיר את הטיעון כאירוני כשהוא נשמע מפיהם של מי שבמרוצת השנים בנו את כל הקונסטרוקציה המשפטית הנוכחית על חוק יסוד האדם וחירותו שהוכרע ברוב של 32 מול 21, כשאפילו לא מחצית מחברי הכנסת נכחו במשכן. מי שמצדד בעמדות הללו לא יוכל להלין על מי שאת חוק יסוד הלאום חוקקו ברוב של 61, שאת החוקים הנדונים כעת העבירו ברוב של 64.
בנוסף, הוא אומר, יש לתת את הדעת על כך ש"אלו לא חוקי יסוד קטנים. חוק יסוד הלאום הוא בליבת זהותה של ישראל. חוק יסוד השפיטה, הפרדת רשויות זה לא דבר קטן אלא הכרעה לגבי מי מקבל החלטות, והשיא שעוד לפנינו, סיפור הנבצרות, שעניינו לקחת 5 מיליון פתקים של אזרחים ולזרוק אותם לפח כי כמה אנשים החליטו שהוא לא יהיה ראש ממשלה. אי אפשר להגזים בחומרה של הדבר הזה".
על כל אלה מוסיף חבר הכנסת הלוי ומדגיש כי למרות שמדובר בחקיקה שעברה ברוב גדול פי כמה מזה שבו הועבר חוק יסוד זכויות האדם, קיימת נכונות של הקואליציה להתכנס לפשרות מתוך הבנה שמדובר בחוק ליבתי. "אנחנו פונים לאופוזיציה ואיכשהו זה לא גורם לבני להיכנס לחדר. למה הוא לא נכנס לחדר? למה הוא היה מוכן לשבת עם אבו מאזן בסלון אצלו בבית והוא לא מוכן לשבת עם יריב לוין בחדר? זה בלתי נתפס. שיגיד בעד מה הוא ונגד מה הוא, אבל כלום. כי יש לו איזה דמיון שהוא יהיה ראש ממשלה".
הלוי מדגיש בדבריו שעילת הסבירות לא יכולה לסגור את האירוע מאחר ו"שורש העניין הוא שחבורה של שופטים ממנה את עצמה ולקחה לעצמה סמכויות לא לה. קמנו בבוקר ופתאום ראינו שיש חוקה. אהרון ברק החליט ככה ובזכות החוקה הזו החליטו שלבית המשפט יכולים לפנות גם מי שלא נפגעו וכו' וכו'".
הפשרות, מסביר הלוי, מתבצעות לפי שעה בין הממשלה לבין עצמה, כאשר גם בעילת הסבירות וגם בהרכב הועדה לבחירת שופטים ללא פרטנר מהאופוזיציה מצטמצמת והולכת הרפורמה צעד אחר צעד.
עוד מתייחס חבר הכנסת הלוי לסוגיית חוק הגיוס המסתמנת כמוקש החמור הבא שנמצא לפתחה של ממשלת ישראל ועשוי אף לפצל את הקואליציה במידה וידובר על חוק המעניק פטור מוחלט מגיוס לצעירים חרדים.
הלוי קובע שאין ראש ישיבה, גם לא חרדי, אחד שיקבע שלימוד תורה דוחה פיקוח נפש לא של רבים ובוודאי שלא פיקוח נפש של רבים, אלא שיש הסדרים כי המדינה אומרת שהיא לא זקוקה לכולם ולכן מבחינתה ניתן להקים פלוגת לומדי תורה השומרת על המורשת אותה היא רואה כבעת ערך עליון.
"הנורמה צריכה להיות שמצווה מהתורה לשרת בצה"ל ואין בכך שום ספק. תלמוד תורה לא דוחה את המצווה הזו, אלא שהמדינה צריכה לבוא להסדר. מי שהכניס אותנו לחקיקה הוא הבג"ץ שדחק אותנו לפינה. אני מקווה שנשרוד את העניין הזה, ואני אומר זאת כי ראינו איך מאפשרים לממשלה שנה וחצי לפעול ולהגיע להסכם שערורייתי עם חיזבאללה שהפך את הארון למלך לבנון, ראינו איך זה היה באוסלו, ראינו איך זה היה בקמפ דיוויד ולכן כל חברי הכנסת יודעים מה האלטרנטיבה של ממשל שמאל, ולכן אני מציע שנתכנס ונדון בהסדר של שר הביטחון". בהקשר זה מזכיר הלוי פרויקטים שונים המשלבים צעירים חרדים במערך הביטחון הלאומי, אם בסייבר ואם בתחומים אחרים שניתן לקדם דרכם את נושא גיוס החרדים.