סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' עוזי דיין, מתייחס בראיון לערוץ 7 ליעדיה העכשוויים של מערכת הביטחון וקובע כי ככותרת יש להפנים ש"במלחמה כמו במלחמה", והדבר משליך על שינוי התפיסה המערכתית מול חמאס.
"מה שצריך עכשיו הוא להבהיר למערכת הביטחון, לא לשאול מה לעשות אלא להבהיר מה מטרת המלחמה, והמטרה היא מיטוט החמאס והחזרת ההרתעה. זה צריך לרדת כהוראה למערכת הביטחון ויחד איתם לבנות את הדרך לכך, ראשית טיהור השטח שנכבש על ידי מחבלי חמאס במקביל להענשה צבאית וכלכלית של רצועת עזה, וללכת למיטוט חמאס במקביל לשחרור החטופים, כולל מו"מ שאני מניח שיידרש".
לשאלתנו אם מו"מ שכזה לא מרים את קרנו של חמאס בעוד מה שדרוש כעת הוא מיטוט הארגון, משיב דיין ואומר כי אכן "יש כאן קושי אינהרנטי, אבל מצד אחד לא נפקיר את החטופים שלנו, ומצד שני אם אנחנו נכנסים לעזה מצבנו יהיה טוב יותר במו"מ כזה". דוגמא אחת לדבריו הוא מביא מניסיונו, גם אם הדברים לא יתבצעו בהכרח דווקא באופן הזה:
"אם חותכים את הרצועה לשלושה נתחים, מה שאפשר לעשות בלי לחימה קשה מדי, ולהמשיך לדבר. ברור שאנחנו צריכים להבהיר לחמאס שהם האחראים על החטופים וכל פגיעה בהם תיענה בתגובה בלתי פרופורציונאלית, כולל על אזרחים שלהם. כאשר אתה נמצא במצב של התקפה אתה קרוב יותר ליעדים, אתה יכול לעצור אנשים שנמצאים במעטפת החמאס, מעבר למחבלים שאותם צריך להרוג, וליצור מצב שחלק מהלחימה יהיה שחרור החטופים. זה לא מהלך פשוט, אבל זו המשימה היום".
באשר למהלכי מיטוט החמאס מציין דיין כי "לא עושים דבר כזה ללא מחשבה תחילה, אבל למוטט ארגוני טרור ניתן על ידי חיסול הצמרת שלהם, בין אם הם מגדירים אותה כמדינית ובין אם צבאית, או בלבעוט אותם מחוץ לטריטוריה שלהם, והחמאס רגיש בנושא הזה. צריך לשים לב שהיום יש לנו גם הנהון לפעולה מצד ארה"ב ומדינות מערביות. זה שעון בינלאומי שמתקתק משלב מסוים ולא תמיד יאפשר הפעלת כוח ככל שנרצה, אבל כעת הוא מאפשר זאת. אם לא נעשה את זה, צריך לזכור שצופים בנו כעת דמשק, ריאד, טהרן ודם וושינגטון שגם היא מסתכלת לראות אם אנחנו יודעים לספק את הסחורה. חשוב שנעשה את זה, קודם כל כדי להחזיר את ההרתעה שלנו, ובגלל שאנחנו צריכים למוטט את החמאס כדי שלא נצטרך לחיות לצידו בסוג יחסים שאנחנו לא רוצים, אבל את זה צריך לעשות מתוך הסתכלות שתאפשר מהלכים רחבים יותר במזרח התיכון".
דיין מרחיב בדבריו ואומר כי "מיטוט החמאס הוא המסר שיהיה המכה המקדימה הטובה ביותר מול חיזבאללה. בנוסף, אנחנו בתהליך שיש לו תקוות רבות של נורמליזציה מול סעודיה שנותנת לנו את הגיבוי לזה ולא מתעקשת על הנשוא הפלשתיני. זה חשוב לה כי היא חוששת מפצצה שיעית גרעינית". המציאות המשולבת הזו מייצרת בשנים האחרונות, מסביר דיין, קו הפרדה חדש במזרח התיכון, כזה שאינו מפריד בין יהודים למוסלמים אלא בין הטובים לרעים, בין החושך והאור. "אני מקווה שברור היום לכולם שחמאס הוא לא הכתובת אלא הוא בצד של הרעים".
לטעמו ולהערכתו של דיין אחרי שישראל תוכיח שהיא מסוגלת לטפל בבעיה המכאיבה שהיא מתמודדת איתה, יצטרפו אליה גם אחרים שכבר נמצאים לצידה של ישראל כמו מצרים וירדן.
על האפשרות של חיסול בכירי חמאס אומר דיין כי המציאות אינה מאפשרת לעשות זאת ללא כניסה של ממש לרצועה. "אי אפשר לעשות את זה בחיל אוויר בלבד", הוא אומר ומדגיש את ההבדל בין מושגי הניצחון וההפסד אצל ישראל לעומת חמאס. ישראל היא אמנם החזקה אך עבורה ניצחון יהיה רק מיטוטו והשמדתו של החמאס, בעוד עבור החמאס די בשרידותו כדי שיגדיר את עצמו כמנצח. "אם ננהל מו"מ ונפגע בעזה וגם נהרוג עוד מחבלים, מבחינת חמאס הוא לא הפסיד כי מספיק לו לשרוד ולומר שהוא התעמת עם המעצמה החזקה במזרח התיכון והוא ממשיך".
"כששואלים מה יחיא סינוואר חשב לעצמו שירוויח בהתקפה הזו, זו טעות כי אין לו מה להפסיד אלא אם כן הוא מפסיד את עצם קיומו, ואם זה לא קורה הוא מרגיש שהוא ניצח כי הוא היכה את היהודים והותיר אותנו מורתעים". מאחר וכך קובע האלוף במיל' דיין מיטוטו של החמאס הוא המענה ההכרחי, מעבר להיות צעד שכזה המכה המקדימה המתחייבת והנחושה מול חיזבאללה. להערכתו העולם ייתן לישראל את מספר הימים הנדרשים כדי להגיע אל היעד הזה.
עוד מתייחס דיין למשבר החברתי המלווה את ישראל, משבר אותו הוא רואה כנקודת החולשה של ישראל, ולעומת זאת, כעת נראה ש"אנשים מבינים שצריך להתייצב לדגל ולא רק לנפנף בו. יש גם סיכוי לממשלת אחריות לאומית שאליה יש לבוא ללא תנאים מוקדמים", אומר דיין הרואה בשיח על הקמתה של ממשלת חירום לאומית חלק מההבנה שיש לחתור אל היעד הביטחוני הנדרש של מיטוט חמאס על אף המחיר היקר שייגבה מאיתנו.
דיין מציין בדבריו את הצורך בתגובה מלחמתית לכל דבר מול כל תופעה של חסימת צירי תנועה הנדרשים למעבר כוחות הביטחון. כמו כן הוא מזכיר את התקלה לאורך שנים בהיערכות אבטחת הישובים שרבים מהם נותרו ללא נשק להגנה עצמית, ובחלקם לא היו אף עשרה רובים לטובת כיתת הכוננות. לשם כך יש להתקדם בהקמתו של המשמר הלאומי על יסוד משמר הגבול, ובנוסף יש להחיל ריבונות בפועל על בקעת הירדן.
בהקשר זה הוא מוסיף ומציין כי יש מי בגזרת תל אביב הטוענים שהצבא השקיע משאבים רבים מדי בהגנה על המתנחלים, אך עליהם לחשוב כיצד הייתה נראית מתקפה דומה לזו שראינו בעוטף עזה במרכז המדינה לו סביב יהודה ושומרון הייתה מוצבת גדר דומה לזו שהייתה שם.