תושב קיבוץ בארי בשם בן שבחר להשאיר את שם משפחתו חסוי, התראיין היום (ראשון) לרשת סקיי ניוז הבריטית על רגעי האימה.
לדבריו, הוא ורעייתו התעוררו לקול ירי הרקטות: "אבל זה לא דבר יוצא דופן. הנחנו שהאירוע יסתיים במהירות, אבל זה לא קרה".
זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה יחד עם שאר חברי הקיבוץ להסתגר בתוך מרחבים מוגנים. בן אמר בריאיון כי חדר הממ"ד משמש את המשפחה כחדר שינה עבור בנו כשהוא מגיע לישון בבית.
בריאיון אמר כי ציפה לקבל הודעת הבהרה תוך חצי שעה, אך במקום זאת, החל לשמוע קולות ערביים הולכים ומתקרבים לביתו.
"היינו כל כך לא מוכנים למתקפה כזו חסרת תקדים. לא היה לנו מים ולא אוכל במרחב המוגן", אמר וסיפר כי נשכב יחד עם אשתו על רצפת הממ"ד עד ששמעו "בום אדיר" כשדלת ביתו נפרצה.
"הם היו ממש כמה סנטימטרים ממני כשאני מחזיק את הדלת", אמר. "היה לי קר, הזעתי מאוד תוך רגע".
בשלב מסוים שמע רעשי ניפוץ כשהמחבלים החלו לנפץ את חלונות ביתו ואת מסך הטלוויזיה של הזוג: "זמן קצר מאוד לאחר מכן שמענו פצפוצים והתחלנו להריח עשן".
"הבנו שהבית שלנו בוער", אמר והוסיף כי האיטום של דלת הממ"ד הומסה מחום הלהבות מה שאפשר כניסה של עשן סמיך לתוך החדר.
"היה כל כך חם, חם בצורה שלא תיאמן. אני לא יודע איך לא איבדנו את ההכרה", אמר ושחזר כי השתמשו במצעים של בנו כמסיכה בכדי לנסות שלא לנשום את העשן. "הצלחנו מדי פעם לנשום דרך סדק בחלון שלנו".
עוד אמר כי לאחר שעות אותן הגדיר כ"גיהינום" שמעו כוחות ישראלים בדרך: "במשך שש שעות המשכנו לשמוע את קרבות היריות סביבנו".
"אני חושב שהיה חמוש על הגג שלנו כי היריות נשמעו מאוד קרובות", אמר.
אחרי 12 שעות בהן היו לכודים חולצו בידי כוחות הביטחון: "חולצנו שטופי זיעה, מיובשים ועדיין בפיג'מה. כשירדנו בנקודת החילוץ בחניון קיבלנו קצת מזון ומים".