הרב אשר וייס, אב בית הדין דרכי הוראה התייחס בשיעורו בירושלים למלחמה ולכוחה של האחדות.
"אני זוכר את הדאגה העצומה במלחמת ששת הימים...היינו מוקפים באויבים. הייתה אחדות נוראה והרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מגדולי הדור הקודם, היה רגוע לחלוטין והרגיע את כל סביבתו. שאלו אותו... הוא אמר עם אחדות כזו אני בטוח שלא יאונה לנו כל רע, בזכות האחדות", פתח.
עוד אמר: "כך אמרו חז"ל: בזמן שישראל אגודה אחת אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם. ובזמן כזה רואים באמת את יופיים של ישראל. רק לפני כמה חודשים הארץ הזאת הייתה שסועה וקרועה לגזרים ממלחמות, ולעת כזאת רואים כזאת אחדות, ואנשים מכל שכבות הציבור כולם דואגים ומאוחדים ומתפללים".
"יהודים בכל העולם כולו, מקצה העולם ועד קצהו, אין כזו תופעה בעולם כולו כמו עם ישראל. כל מקום שיש בית כנסת, איזושהי קהילה בעולם, כולם דואגים כולם עוזרים, נהרות של כסף נשפכים לעזור".
"הקב"ה, הבט משמים וראה, מי כעמך ישראל. וכמה סיפורים של מסירות נפש. קצינים בכירים שהם כבר סבים מזמן, זקנים, לבשו מדים ובמסירות נפש ירדו להילחם עם הנכדים שלהם בשדה הקרב. אני מכיר אישית חייל שגר בדרום הר חברון שבשמחת תורה בטרם גייסו עוד חיילים, נסע דרומה עם הנשק האישי שלו והציל ישוב שלם. הוא הגיע כשהוא בודד בדיוק כאשר מחבלים עמדו לפרוץ לתוך ישוב עם הנשק שלו והתחיל לירות והרג כמה מחבלים וכל היתר ברחו. ניצלו מאות אנשים בזכות מסירות הנפש שלו למרות שהוא לא נקרא לשרת. אנשים מוסרים את נפשם כדי להציל".
"כל אחד נדרש למסירות נפש בשעה כזו. אלה שעומדים בחזית ואלה שיושבים בבית המדרש. צריך ללמוד יותר ולהתפלל יותר עם כל הכוח והגבורה".
"צריך לזכור שה' איש מלחמה ואנחנו לא מנצחים במלחמות בדרך הטבע ולא רק בכוח הזרוע. צריכים את כוח התורה ולכן אנחנו צריכים להרגיש שותפים, שותפים במלחמה, עם המגן והרומח של בית המדרש".
את דבריו סיים בתפילה כשקולו נשנק: "שהקב"ה יביט מן השמים ויראה, את יופיים של בני ישראל ויתמלא רחמים עלינו וייתן את אויבנו ניגפים לפנינו, וכל אלו שיצאו למלחמה שיחזרו לביתם בשלום, ולחיים ולשמחה, ויתקיים בנו 'ונתתי שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה'. שהקב"ה ישלח לנו במהרה את משיח צדקנו. אמן".