מתנדב 'איחוד הצלה' משה ויצמן מאשדוד היה בין הראשונים לטפל בפצועים בבוקר שמחת תורה עם חדירת למעלה מאלף מחבלים ליישובי העוטף.
תחת אש, הוא טיפל ביותר ממאה פצועים, חיילים ואזרחים, ונכח בזמן אמת במוקדי התופת במסיבה ליד רעים ומאוחר יותר בקיבוץ בארי.
יומיים לאחר מכן הוא נפצע מפגיעת רסיסים מטיל שנפל במרחק של כמה מטרים ממנו בשדרות. בשיחה עם תחנת הרדיו 'קול ברמה' הוא סיפר על החווייה האישית הקשה.
"עד היום קשה לי לחזור אל המראות הקשים שראיתי ברעים", הוא סיפר.
בדבריו תיאר את הזעזוע האישי. "הכמות של ההרוגים וההתעללות שהם עברו, זה מזעזע. אני לא יודע אם אפשר להגיד מה היה שם בשידור. בשלב מסוים הפסקתי לספור גופות כי הבנתי שעוד רבים זקוקים לסיוע".
גם שמואל דיקשטיין, מתנדב בזק"א סיפר בשיחה עם "כיכר השבת" על מלאכת הקודש בטיפול וזיהוי הגופות בדרום, ועל העבודה הקשה תחת אש.
"הורי לא מתגוררים בארץ, הם עשו את החג כאן בישראל וכעת אבי ואני נמצאים בדרום במטרה לסייע בטיפול בגופות, אבי אחראי על זק"א באוקראינה, ובמלחמה שם הוא ניהל את כל מערך זיהוי וטיפול הגופות".
"הגעתי לאזור האירוע הקשה ליד רעים, שם עבדנו בטיפול וזיהוי הגופות עד הבוקר. העבודה הייתה ממש תחת אש - אבל המטרה שהייתה לנו בראש זה להספיק לטפל בכמה שיותר גופות למען המשפחות שנמצאות באי ודאות בחשש לגורל יקיריהן".
"כדי לאפשר כמה שיותר מהר להביא את הגופות לקבורה, ניסינו לעשות הכול במהירות כמובן תחת אישור של הצבא. היו מקומות כמו בבארי שלא הורשנו להיכנס בגלל המחבלים שעדיין שהו שם ונאלצנו להמתין עם העבודה, רק לקראת יום שני נתנו לנו אישור להיכנס לבארי בכדי לטפל בגופות ובחללים הרבים שם".
"כשהגענו לאזור האירוע הגדול ב'רעים' ראינו כמות מאוד גדולה של גופות, שם התחלנו את העבודה שלנו. היו מראות מאוד קשים. היינו צריכים גם לזהות איזה גופה היא של יהודי ואיזה של מחבל. וכשאנחנו מוצאים גופה של מחבל, אנחנו נעזרים בצבא לראות שאין מטען על הגופה של המחבל".
בדבריו תיאר את הזוועה שראה בבארי. "ביישוב בארי מצאנו בני משפחה שלמה כפותים וקשורים תחת הריסות של בית שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין מה הלך שם. קשה מאוד לתאר את המראות האלה, טיפלנו במקרים ומצבים מאוד קשים. המטרה שלהם לא הייתה רק לרצוח, אלא להעביר סבל שלא יתואר".