מחבלים מתפרעים בגבול עזה
מחבלים מתפרעים בגבול עזהצילום: Yousef Mohammed/FLASH90

רועי שליו, בן זוגה של מפל אדם ז"ל שנרצחה בטבח של חמאס, מתאר את גודל המחדל בו נתקל בסיטואציה הכי קשה איתה התמודד בחייו.

"משבע בבוקר עד שתים עשרה וחצי בצהריים שראיתי את הכוח הראשון מולי - זה גודל ההפקרות והמחדל. אני לא מדבר על המודיעין וההתרעות שהיו לילה לפני. היו התרעות בבוקר בזמן אמת. 4,000 איש מתקשרים לכל העולם, חצי מדינה יודעת מזה, ואין תגובה. אין מסוק, אין צבא, אין טנק, אין כלום. במשך חמש שעות. הטנק היחידי שראינו בשמונה וחצי בבוקר ומפל צילמה זה היה טנק שהשתלטו עליו מחבלים", סיפר שליו בראיון לניב רסקין בחדשות 12.

בדמעות ובקול חנוק הוא שיחזר את הרגעים הקשים. "התחיל הירי הרקטי, לא התרגשנו יותר מדי כי אנחנו מבינים שזו השיגרה בדרום, הלכנו לכיוון האוטו וקיפלנו את הציוד ואמרנו שבתום השיגורים ניסע הביתה. נוצר מצב שפסטיבל של 4,000 איש בורח בבת אחת לכל עבר והתחיל צוואר בקבוק. ניסיתי לעקוף כמה שאני יכול ואז הגיע שוטר על קטנוע שצעק 'יורים מצד, תעשו פרסה וסעו מהדרך השנייה מדרום'. אני ממשיך לנסוע עד שאני רואה ילדה בלונדינית רצה על הכביש, כל הפנים שלה מכוסות בדם, והיא צועקת שיורים מכיוון דרום וצריך לברוח לצד השני. עצרנו את הרכב באמצע והתחלנו לרוץ לאיזה מקום מרכזי שבו היה צוות אבטחה של המסיבה. התחילו לירות גם לשם ואז התפצלנו ומפל, הילי ואני רצנו עד שנזרק רימון עלי ועל מפל ואז הבנתי שאנחנו מוקפים וצריך להתפקס איך שורדים את הדבר הזה".

"ראיתי שתי מכוניות גדולות וקטנה ונכנסנו מתחת להם. ניסיתי להרגיע את הבנות ולהסביר להם שאנחנו צריכים להעמיד פני מתים. התחיל השקט הכי מפחיד בחיים שלנו ואחרי הבלאגן. שמעתי את המחבלים באים לכיוון שלנו, ניסיתי לגונן על מפל כדי שלא יקרה לה כלום. ואז אחד מהם צועק, מתכופף אלינו, ויורה כדור על כל אחד מאיתנו, בינתיים הם מנסים להניע את כלי הרכב מעלינו ואני שומע מוסיקה בערבית והתחושה היא שהם ניצחו", הוא אומר בכאב.

"לא הגיוני שיש עשרות מחבלים בעוטף מסביבי, יש שקט צה"לי, אין מסוק, אין טנק. אפס אחוז תקווה. הם מתקדמים צפונה ורק כשהיה שקט פתחתי עיניים לראות מה קרה. אני מבין שמפל והילי כבר לא בחיים. בוכה, משתגע, מנסה לאסוף את עצמי ונכנס למוד הישרדותי. לאחר כ-40 דקות מגיע עוד צוות מחבלים מצפון כדי לוודא שאנחנו מתים ויורים עוד כדור רק בי", הוסיף.

שליו תיאר עוד: "השעה אחת עשרה כבר, אין מסוק, אין טנק ואני בטוח שאני נשאר פה ושאני אמות או אלך לשבי. הם עברו מכונית מכונית ווידאו הריגה של כל אחד. אלה היו כמויות אדירות של מחבלים. ב-12:30 נשמתי לראשונה כשהגיעו חייל סיירת ושוטר".