הרב יהושע בן מאיר, מייסד ישיבת שבות שבות ישראל באפרת, מספר בשיחה עם ערוץ 7 על סיפור היסטורי שהיה לו עם הרב צבי יהודה הכהן קוק בזמן מלחמת יום הכיפורים, בעל השלכות אקטואליות לימינו.

"לפני 50 שנה, פחות שבוע, לקראת השבוע השני של חשוון במלחמת יום הכיפורים, הייתה הפסקת אש קצרה, יצאתי הביתה ובדרך עברתי בביתו של מורי ורבי הרב שלמה זלמן אוירבך, אך לא יכולתי לנסוע הביתה, הייתי מוכרח לפרוק את המועקה הנוראית שהייתה בי והלכתי להרב צבי יהודה הכהן קוק. אחרי 1 בלילה, דפקתי ודפקתי, עד שבשלב מסוים הערתי אותו", מספר הרב בן מאיר.

"הרב פתח את הדלת, רבע או שליש, ואומר לי: תן לי את המסמך. הייתי בבגדים מלוכלכים, יותר מחודש בו התקלחתי אולי רק פעם אחת, לכן חשבתי שהוא לא מכיר ומזהה אותי, וגם הערתי אותו באמצע הלילה. אמרתי לו: הרב, אני יהושע בן מאיר מהישיבה. הרצי"ה אומר לי: 'כן, כן ,תן לי את המסמך'. אני לא מבין על מה הוא מדבר.

אחרי חצי דקה הוא לקח אותי ביד, הכניס אותי לחדר, התיישב במקומו, ואני התיישבתי בספסל לימינו. הרב שוב אומר לי: תן לי את המסמך. ואני עוד פעם אומר לו: אני יהושע בן מאיר מהישיבה, והרב שוב אומר: 'כן, כן, תן לי את המסמך'.

בנקודה זו ביאר הרב צבי יהודה את פשר החוזה: "יש לך הסכם וחוזה עם הקב"ה איך תהיה הגאולה ואתה חושב שהוא פועל לא לפי ההסכם, תראה לי את ההסכם ואני יגיד לך מי צודק. התחלתי לבכות, כל המועקה שהייתי בי התחלתי להוציא בבכי. הרב אחז לי את היד, התחיל הוציא ספרים ולמדנו בספרים במשך שעה ארוכה על הגאולה העתידה.

תוך שניות הוא קלט בדיוק את הבעיה שלי מהחור של המנעול. עם פתיחת הדלת הוא הזריק לי את תחילת התרופה, זה מה שהיה הרב צבי יהודה, מחנך גדול עם קשר לתלמידיו".

ממשיך הרב בן מאיר: "סיפרתי את הסיפור הזה בהתנתקות וגם סיפרתי לבחורים בישיבה לצעירים אחרי הפיגוע הנורא בראש חודש אדר ובעוד פעמים אחרות. נדפס ב'הוא היה אומר' של הרב אלי בן דהן ובמאמר ב'המעיין' על מלחמת יו"כ בעריכת הרב יואל קטן, לצערי הסיפור נהיה שוב אקטואלי.

הקב"ה מנהל את העולם בחוכמתו, הוא לא מבקש ממני עצות ולא צריך את העצות שלי. זו המציאות. אנחנו לעולם לא יודעים להבין איך ולמה. הרב צבי יהודה הקפיד מאוד שאף אחד לא יגיד סיבות לשואה, אף אחד לא יודע סיבות למהלכים של הקב"ה".

הרב בן מאיר נזכר בסיפור נוסף, הפעם עם הרב עמיטל. "שאלתי את הרב עמיטל: איך הסתדרת בשואה? הרב אמר לי: שמעתי את הקב"ה מדבר אלי יום יום אבל לא הבנתי מילה ממה שהוא אומר".

בנקודה זו בשיחה הרב בן מאיר דומע: "גם היום קשה מאוד. צריכים לדעת שזה מה שעושה בחוכמתו יתברך וכך דרכו ללכת ולהביא לנו את הגאולה. מחכים שיגיע הרגע באפו ונזכה לראות את החסד והרחמים שלו, גם בעליות וגם בירידות, גם בקדימה וגם באחורה. כמו שהרצי"ה תמיד היה אומר: בסיבוכים".

לקראת סיום השיחה הרב בן מאיר מספר סיפור נוסף על מלחמת יו"כ והשלכתו לימינו אנו. "הלכתי למח"ט חטיבה 205, לימים האלוף יוסי פלד, הוא קם וניגש אלי: אתה הרב של האוגדה? אתה באת להגיד לי שהסורים לא ירדו מבית המכס העליון בגלל האלוקים שלך? הם לא ירדו כי החיילים שלי נלחמו כמו אריות ועצרו אותם.

עניתי לו: "אמר לי מפקד האוגדה שאתה אסטרטג גדול, ואם הייתי שואל אותך לפני שבועיים אם הסורים יתקפו ברמת הגולן, מה היית אומר לי? בשבת בבוקר אמרת שלא יעברו את הקו הכחול, קו המוצבים. אמרתי לו: אז מה קרה? חטיבה 188 וחטיבה 7 לא נלחמו טוב. מה אתה מדבר, קרעו אותם לגזרים. אמרתי: נו, אתה רואה שיש אלוקים. הוא נרעש מאוד, אדם מאוד רגיש. 'הרב, האלוקים שלך, בצד של מי הוא? בצד שלנו או בצד שלכם', הוא שאל.

עניתי לו: "הקב"ה לא בכיס הקטן שלך ולא של אף אחד. מאותה שיחה צמחה חברות גדולה בינינו, אדם מאוד רגיש עם מסירות נפש על עם ישראל וארץ ישראל. במלחמה הוא ירד איתי כמח"ט לילה לילה לאסוף גופות אחרי המלחמה.

אנחנו לא מבינים את המהלכים של הקב"ה. ותחסרהו מעט מאלוקים. אנחנו בני אמונה שהקב"ה מוליך את הדברים בחוכמתו יתברך", מסכם הרב בן מאיר.