רס"ר גארי אטוס, לוחם ביס"מ לכיש שהיה חלק מהכוחות הראשונים שהגיעו לאזור חדירת המחבלים בשדרות, שחזר בריאיון לערוץ 7 את הרגעים בהם הבין שמדובר באירוע שונה לגמרי מכל מה שהכיר עד כה.
"התעוררנו בבוקר ממטחים כבדים לעבר הדרום. באותה משמרת לא הייתי אמור לעבוד ושהיתי בבית עם המשפחה. קיבלנו הודעה בקבוצה של היחידה שאנחנו צריכים להתייצב בזריזות בגלל שיש חשד לחדירת מחבלים", סיפר.
הוא הוסיף, "נסעתי במהירות למפקד, לקחתי ציוד ויצאנו לכיוון שדרות, כי משם בעצם התקבלו כל הדיווחים על החדירה העיקרית. כשהגענו לכביש 34 לכיוון יד מרדכי ירו עלינו שני טילי RPG. זאת בעצם הייתה ההתקלות הראשונה שלנו".
אטוס מציין כי הכוח בו היה חבר ניצל בנס. "הנהג של הסוואנה שלנו הבחין בשיגור והספיק לבלום בזמן. אנחנו פרקנו, השבנו באש לעבר היורים, ואז נורה לעברנו שוב RPG שבנס פספס אותנו פעם נוספת".
"המשכנו לנסוע לכיוון שדרות כי שמענו דיווחים נוראיים בקשר על ניסיונות השתלטות של מחבלים על התחנה ושוטרים שהתחננו לסיוע דחוף. ברגע שהגענו לכניסה לעיר ראינו עשרות מחבלים על הצירים המובילים לכניסה לעיר. הבחנתי במחבל עם RPG שמכוון לעברנו - ביצעתי לעבור ירי וחיסלתי אותו".
"ישר לאחר מכן הבחנתי בשני מחבלים נוספים שמנסים להחמלט ורצים לכיוון תחנת הרכבת. אני, מפקד היחידה שלי ושני לוחמים נוספים, התחלנו לצמצם טווח לעבר המחבלים. סרקנו את האזור ולא מצאנו דבר. ברגע שחשבנו להתקפל נפתחה עלינו אש מהשיחים מצד שני מחבלים", הוא משחזר.
אטוס ממשיך לתאר: "הלוחם שהיה לפני נפצע ישירות הוא חטף 8 כדורים, חבר שלי שהיה לידי גם מהצוות חטף כדור נוסף ובעצם נשארנו רק אני ומפקד יחידה. התחלנו להשיב באש מטורפת לכיוון השיחים. איתרתי את המחבלים ובעצם תוך כדי הלחימה הבחנתי שזהם ורקים לעברנו רימון. הוא התפוצץ ופגע באחד הלוחמים. מיד לאחר מכן נתתי מכת אש חזקה והמחבלים חוסלו".
"בגלל שהשיחים נדלקו מהרימון ומהפיצוץ, אחד הלוחמים התחיל לבעור ולצעוק שהוא נשרף. זינקתי לתוך השיח, הוצאתי אותו משם, לקחתי גם את הבחור השני שהיה פצוע והתחלנו לחלץ אותם לכיוון הכניסה לעיר. מה שהיה חשוב לי הוא רק להחזיר את החברים שלי חזרה למשפחות שלהם ושהם יהיו שלמים עד כמה שאפשר", הוא מוסיף.
לדבריו, "באותה משמרת עבדנו בסביבות ה-42 שעות וזה המשיך ללחימה מבית לבית. המשכנו לסרוק בתים ומפעלים. מצאנו עדויות על כלי נשק זרוקים על הרצפה של מחבלים, על כל מיני מטענים שהיו זרוקים בדירות, על בגדים של מחבלים שבעצם השליכו אותם וניסו להסתתר".
עוד ציין כי "המשטרה, היס"מ, הגבנו ראשונים לאירוע. אנחנו היינו אלה שבלמו את הגל המטורף של המחבלים. נלחמנו בכל מה שהיה לנו. אף אחד לא ויתר אף אחד לא הלך אחורה. אם לא היינו מגיעים לשם אני לא יודע איך הכל היה מסתיים".
על ההתמודדות האישית שלו אמר: "מאוד קשה לעכל את זה. אתה חי את היום הזה שוב ושוב ככל בוקר כשאתה מתעורר. אתה חוזר לאותם כבישים שהיתה בהם הלחימה ומתקשה לעכל את מה שהיה. כמובן שהמשפחה שלי ואשתי מאוד תומכת בי, מחבקת, מחזקת וגם מהמשטרה אנחנו מקבלים סיוע בכל דבר שאנחנו צריכים".
גם החיבוק שאנשי כוחות הביטחון זוכים לו מצד עם ישראל משמעותי מאוד עבורו. "אנחנו מרגישים שהגישה כלפי המשטרה השתנתה לחלוטין. אנשים מתחילים להבין מה אנחנו עושים ומה עשינו באותו יום וכמה נתנו מעצמנו. אנחנו לא מחפשים, אלא פשוט עשינו את העבודה שלנו ואנחנו גאים בעצמנו ונמשיך להגן על המדינה שלנו בכל זמן ובכל מצב".