ביום רביעי שעבר, בי"ז בחשוון 1 בנובמבר, כתב קצין חינוך ראשי תא"ל אופיר ליוויוס, איגרת לחיילי צה"ל, ובה כתב בין היתר:
"הבטחת תש"ח תמשיך ותתקיים לעד!
אנחנו מצויים תחת מתקפה רצחנית, שנובעת משנאת ישראל ומאנטישמיות, אך זוהי אינה שואה...
כל השוואה של מצבנו אנו למצבם של היהודים בשואה או העמדה של הרוצחים בהקשר זה היא גלותית, חותרת תחת אדני המפעל הציוני, תחת החוסן הלאומי והצבאי ופוגעת בזכרון השואה...
בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, אלא שבדורות האחרונים יש לנו ויש לנו אומה מגויסת ויכולת חסרת תקדים להגן על עצמנו...
בל נשכח שמצבו של העם היהודי השתנה מהיסוד לפני שבעים וחמש שנה, וכך יישאר לעד ולנצח נצחים. כל עוד נהיה מלוכדים ונשמור על חוסננו הפנימי, על הערבות ההדדית ועל כוח החיים המפעם בנו.
לאחר תש"ח דם יהודי עדיין נשפך, לצערנו, אך אינו הפקר. הבטחת תש"ח תקפה ושרירה - להכות מכה ניצחת חזרה, לצמוח, ליישב, לשגשג...
בתש"ח גאלנו עצמנו לא מן הדם ולא מן השנאה, אלא מן החידלון...
בתש"ח הבטחנו מקום ותשתית חומרית ורוחנית שבכל תנאי ובכל מצב יאפשרו לעם ולאדם ליטול אחריות על גורלם ויעודם...
חוֹצְבִים אָנוּ גּוֹרָל בְּיָד רָמָה,
נוֹשְׂאִים בַּלֵּב תִּקְוָה יוֹקֶדֶת.
אָנוּ זוֹכְרִים כִּי יֵשׁ לָנוּ אֻמָּה,
אָנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת.
הוֹלְכִים אָנוּ לַקֵּץ שֶׁל הַנֵּכָר,
חֲלוֹם חֵרוּת יַחְדָּו נַגְשִׁימָה.
אָנוּ דּוֹגְלִים בְּעֹז בְּשֵׁם מָחָר,
וְטוּר אֶל טוּר נֵלֵךְ תָּמִיד קָדִימָה!
(יצחק שנהר)
קץ הנכר, יש לנו אומה, יש לנו מולדת ויש לנו צבא.
לחירות ישראל. לויוס".
עד כאן מתוך איגרתו של קצין החינוך הראשי. מילים כדורבנות כתב תא"ל אופיר ליוויוס, קצין שבע מבצעים צבאיים, נכה צה"ל שאיבד את רגלו ממטען חבלה ברצועת עזה בשנת 2005.
באיגרתו מנסה קצין החינוך הראשי שלנו לנחם ולהעצים עם המום ואבל: קהילות שלמות שחרבו, אבות אימהות וילדים שיקיריהם בשבי האוייב האכזר, ובתוך כל זה חיילים אמיצים ונחושים לנצח שממשיכים להילחם בשלוש חזיתות...
"יש לנו אומה ויש לנו מולדת" מצטט קצין חינוך ראשי את המשורר יצחק שנהר בשיר שכתב לפני כמעט 90 שנה, בשנת 1934, 14 שנים טרם נולדה מדינת ישראל! הלחן הוא של דניאל סמבורסקי:
פָּנֵינוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
דַּרְכֵּנוּ שׁוּב פּוֹנָה מִזְרָחָה
אָנוּ צוֹפִים לִקְרַאת שָׁעָה גְּדוֹלָה
זָקוּף הָרֹאשׁ נַפְשֵׁנוּ עוֹד לֹא שָׁחָה
חוֹצְבִים אָנוּ גּוֹרָל בְּיָד רָמָה
נוֹשְׂאִים בַּלֵּב תִּקְוָה יוֹקֶדֶת
אָנוּ זוֹכְרִים כִּי יֵשׁ לָנוּ אֻמָּה
אָנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת
הוֹלְכִים אָנוּ לַקֵּץ שֶׁל הַנֵּכָר
חֲלוֹם חֵרוּת יַחְדָּו נַגְשִׁימָה
אָנוּ דּוֹגְלִים בְּעֹז בְּשֵׁם מָחָר
וְטוּר אֶל טוּר נֵלֵךְ תָּמִיד קָדִימָה
שאלתי את עצמי למה בחר תא"ל ליוויוס לצטט דווקא משיר שנכתב טרם קמה המדינה? הרי יש אין ספור שירי אהבה למולדת שנכתבו אחרי 1948. ככל הנראה, נוכח המכה שספג צה"ל בשמחת תורה, ונוכח תחושות התושבים בצפון הנגב כאילו צה"ל הפקיר אותם, הרגיש תא"ל ליויוס צורך לחזק את הלוחמים ולעודד אותם במילים
חוֹצְבִים אָנוּ גּוֹרָל בְּיָד רָמָה
נוֹשְׂאִים בַּלֵּב תִּקְוָה יוֹקֶדֶת
אָנוּ זוֹכְרִים כִּי יֵשׁ לָנוּ אֻמָּה
אָנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת.
ייתכן גם שטורי השיריון והנגמ"שים ששעטו אל תוך עזה, להשמיד את החמאס, הזכירו לו את הדימוי שכתב שנהר
אָנוּ דּוֹגְלִים בְּעֹז בְּשֵׁם מָחָר
וְטוּר אֶל טוּר נֵלֵךְ תָּמִיד קָדִימָה
מעניין גם לגלות ש"שיר החירות" נכתב למנגינה שהלחין דניאל סמבורסקי לסרט "לחיים חדשים", סרט תעמולה שהקרינו הנאצים, במטרה לשכנע את יהודי גרמניה לעלות לארץ. כפי שסיפר איש הקולנוע יעקב גרוס : "השלטון הנאצי ב-1935 היה מעוניין בסילוק היהודים. לפני 20 שנה שוחחתי עם אנשים שהיו נוכחים בעצמם בהקרנות בגרמניה (מ-1935 עד 1937 הסרט הוקרן בערים גדולות וקטנות בעלות ריכוז יהודי) והם סיפרו שאנשי ביטחון גרמנים ממש איבטחו את האירועים".
והחיבור מתבקש: אמנם הנאצים של גרמניה אינם עוד אבל אנו ניצבים כעת מול הנאצים של דורנו – אנשי תנועת החמאס שרצחו נשים ותינוקות בדיוק כמו הנאצים.
ובהקשר הזה כותב תא"ל לויוס: "אנחנו מצויים תחת מתקפה רצחנית, שנובעת משנאת ישראל ומאנטישמיות, אך זוהי אינה שואה... כל השוואה של מצבנו אנו למצבם של היהודים בשואה או העמדה של הרוצחים בהקשר זה היא גלותית, חותרת תחת אדני המפעל הציוני, תחת החוסן הלאומי והצבאי ופוגעת בזיכרון השואה..."
אין כאן שואה, אבל החמאס הם נאצים. ההבדל היחיד בין הנאצים הגרמנים לחמאס הוא ביכולות, לא ברצונות. מול הנאצים לא עמדו, למרבה הצער, חילות אוויר ושיריון יהודיים, וכיתות כוננות בכל קהילה יהודית.
ונחזור ל"שיר החירות": בארץ התאים סמבורסקי את הלחן למילותיו של יצחק שנהר והשיר הפך ל"המנון המכביה", ואף יצא כגלויית דואר.
עד כאן על "שיר החירות". הלוואי ויחזרו החטופים במהרה: התינוקות, הילדים, האימהות האבות הסבתות והסבים ישובו לחיק משפחותיהם, החיילים ישובו הביתה בריאים ושלמים, נביס את אוייבנו בכל החזיתות ונמשיך להגשים את "חלום החרות" עליו חלם המשורר שנהר לפני 90 שנים.