הרב משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, התייחס בדף הקשר של ישיבת הר עציון לבחירת השם 'חרבות ברזל'.
"בחירת השם "חרבות ברזל", למלחמה בין ישראל לפלישתים בימינו היא אומללה ויש למחות נגדה בכל תוקף. החרב הוא אומנותו של עשו הרשע ואילו יעקב מתהדר בפיו. "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". יסוד היסודות של אומתנו הוא שגם כאשר החרב נצרכת להגנה עצמית, אין מתגאים בה", כתב הרב במאמר שפורסם בדף קשר של ישיבת הר עציון לפרשת תולדות, גליון 1790.
ממשיך הרב להסביר: "כידוע, אסור להניף ברזל על המזבח או להכניס כלי זין לבית המדרש, לא מפני שאין משתמשים בהם למלחמת מצוה אלא מפני שרואים בחרב רע הכרחי ולא ערך שיש להתהדר ולהתקשט בו.השם חרבות ברזל שייך לעולמו של עשו ואסור שישראל ישתמשו בו".
הרב ליכטנשטיין מציע אלטרנטיבות: "ניתן להציע שמות משמות שונים למלחמה העכשוית בדומה לשמות שניתנו בעבר כגון שמות הקשורים למקום או לזמן (מבצע קדש, מלחמת לבנון, מלחמת יום הכיפורים), ניתן לחשוב על שמות המבטאים ערכים ושאיפות (מלחמת השחרור, שלום הגליל) או שמות המבטאים עניינים נוספים אך הכרח להפסיק את השימוש בכינוי "חרבות ברזל, ויש להחליפו במותג אחר".