הרב פרופ' יצחק כהן
הרב פרופ' יצחק כהןצילום: ערוץ 7

הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, השיב ברדיו כאן מורשת לכמה הרהורים ותהיות היכן היה ה' בבוקר שמחת תורה ואיך לא מנע מאיתנו אסון זה? הוא הצביע על ארבעה צירים של תשובה לשאלות הפתוחות.

הוא פתח ואמר "כי יש האומרים שאין לשאול שאלות כלל על בורא עולם. עם זאת, דור כמו שלנו, המתחנך על ערעור של כל דבר, קשה לדחותו באמירה 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. שנית, גם משה רבינו שאל את הקב"ה "הודיעני נא את דרכיך" - מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו. לפי גישה אחת בגמ' ה' הודיע לו את דרכי הנהגתו, ולפי גישה אחרת – ה' סירב. אני תקווה שיש בדברים להלן כדי להבין מעט ממהלכיו של הקב"ה".

פרופ' כהן חילק את תשובתו לארבעה צירים מרכזיים שהראשון והשני הם שני כיוונים שונים שאינם מתיישבים זה עם זה. לדבריו: "ציר ראשון, הקב"ה נמצא ודוחף קדימה תהליכים שללא המלחמה כנראה לא היו קורים. אין המדובר בהכרח כעונש על חטא אלא תהליך טבעי של התקדמות העולם וצמיחה לטוב. כך גם בברית בין הבתרים – הקב"ה מבטיח ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, על אף שהם אפילו לא נולדו וודאי לא חטאו. אברהם לא מוחה נגד ה', כפי שמחה בסדום. כנראה שגם אברהם מבין שיש תהליכים שללא לחץ ומיצר לא יקרו".

פרופ' כהן הוסיף "הגמרא במסכת עבודה זרה מספרת כי לעתיד לבא הקב"ה אוחז ס"ת ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו. יבואו הפרסים ויאמרו 'הרבה גשרים גשרנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה'. אמר להם הקב"ה 'כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם. ומלחמות - אני עשיתי'. כלומר הקב"ה בעצמו עושה את המלחמות כי רק כך העולם מתקדם. אנו יכולים לראות זאת גם בחיים האישיים שלנו. יש הרבה שינויים שחשבנו לעשות בחיינו, אך עד שלא קיבלנו 'מכה' – לא העזנו לעשותם."

פרופ' כהן אומר כי זהו ציר אחד ולפיו לא רק שהקב"ה לא היה באירוע אלא הוא עצמו דוחף אותו מתוך כוונה ותכלית טובה והעלאת מדרגה. מנגד, דיבר על ציר שני ולפיו לעיתים הקב"ה מסתיר פנים וכביכול עוזב את עם ישראל. אין לנו מה להלין על ה' כנאמר במשלי: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ". על כך הוסיף את הפסוקים בדברים: "וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא.... פרופ' כהן הוסיף ואמר כי בהחלט ייתכן שהקב"ה מחליט להסתיר פנים וזה קורה בשל חטאינו. בפרט במקרה דנן שיכולנו למנוע את האירוע אם היינו מתייחסים לכתובת שהיתה על הקיר ואילו היינו מתייחסים להתראות השונות. בחרנו להתעלם, ואפילו לחמש את האויב, והדבר טפח על פנינו.

פרופ' כהן הוסיף ציר שלישי שלדעתו נמצא בתווך בין שני הצירים הראשונים, ולפיו הקב"ה יצר מציאות של רע בעולם אך מי שנוקט בה עושה זאת מתוך בחירתו החופשית. הקב"ה לא מניע אדם לעשות את הרע, אך בהחלט ייתכן שה' לא יעשה נס כדי למנוע מאיתנו את הרע שהחליטו אחרים לעשות. את הרע עשה החמאס. נקודה. ואנו צריכים לשאול את עצמנו מדוע ה' לא עשה לנו נס. זו כבר גישה אחרת לגמרי מהגישה "מלחמות אני עשיתי", אלא יותר "מלחמות לא מנעתי".

פרופ' כהן אמר כי קיים ציר רביעי - לפיו, אין זה נכון לומר כי הקב"ה לא היה כאן. אדרבה, אירע לנו נס גדול. בקלות היתה יכולה להתפתח חזית מהצפון ואף חזית פנים ארצית, או בקלות היתה יכולה להיות הצלחה גדולה יותר לחמאס שתכנן משהו גדול יותר. בזכות גבורה אישית ומסירות נפש, ולא מעט ניסי ה', התהפכה התוצאה. לא לחינם נאמר "... אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים." מדוע הגויים אומרים לפנינו שהגדיל ה' לעשות עמנו? אלא שהם יודעים מה הם תכננו ומה השתבש להם, ולכן הם הראשונים להבין את גודל הנס. רותם מכפר עזה ניצלה עם ילדיה, וסיפרה שהגיעה לבית הכנסת לראשונה בחייה לברך הגומל. ויש לא מעט סיפורים כאלו. אם תשאלו אותם היכן היה ה' – יש להם תשובה מאוד ברורה. הוא היה ממש ממש לידם.

פרופ' כהן הוסיף את סיפורו של רבי עקיבא לפיו צריך אדם להרגיל עצמו לומר שכל מה שעושה הקב"ה עושה לטובה. רבי עקיבא ביקש לישון בעיירה מסוימת וסורב. הוא ישן מחוץ לעיירה. בלילה הנר שלו כבה, התרנגול והחמור שלו נטרפו. עוד בעת האסון הוא אמר כל מה שעושה ה' הכל לטובה. בבוקר התברר כי באו גייסות על העיירה והרגו את כל תושביה. רבי עקיבא ניצל בזכות האסונות שקרו לו. אותו רבי עקיבא כשראה שועל יוצא מבית קודש הקודשים ראה לנכון לצחוק כשכולם מסביבו בוכים. הוא היה משוכנע שכמו שהנבואה הזו התקיימה כן תתקיים גם הנבואה "כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם". במבחן ההיסטוריה אנו רואים היום כי רבי עקיבא צדק, אך אלו שהיו מסביבו ראו באופן טבעי רק את הרעה. הוא הצליח לראות את הטובה שתצמח בעתיד.

פרופ' כהן סיכם ואמר, כי יש אפוא ארבעה צירים העשויים ללמד אותנו מעט על הנהגתו של ה' באירוע זה בפרט, ובאירועים אחרים בחיינו בכלל: ציר א – הקב"ה יצר את האירועים הללו כדי לקדמנו לעולם טוב יותר (ולולא האירוע צה"ל לא היה מנקה מבחירה את עזה לעולם, למשל). ציר שני, מהופך, אכן הקב"ה לא היה איתנו והסתיר פניו בעוונותינו. ציר שלישי, הקב"ה יצר פוטנציאל לרע, נתן בחירה חופשית לאדם ולא מונע ממנו לעשות רע. לכל היותר לא עשה לנו נס למנוע מאיתנו רע זה. ציר רביעי, במציאות החושך רואים אור גדול וניסים יוצאי דופן של ה'. כך שה' היה איתנו מקרוב למרות הכאב. ונתפלל שימשיך להיות כן עד להצלת כל החיילים והחטופים ושיבתם לביתם. אמן.