עו"ד יצחק לקס, יו"ר קרן קהילות
עו"ד יצחק לקס, יו"ר קרן קהילותצילום: ערוץ 7

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביקש ממדינת ישראל להגביל את עקירת העזתים מבתיהם בדרום הרצועה ולמזער פגיעות בתשתיות חשמל ומים.

לדבריו "בדרום הרצועה מצטופפים שני מיליון תושבים עזתיים וטיפול בהם יהיה מעבר למה שכל מערכת של סיוע הומניטרי יכולה להתמודד עימו".

הנורא מכל הוא תגובתה של ישראל ולפיה: "היא מסכימה שהמערכה בדרום הרצועה צריכה להתנהל בצורה קצת אחרת"

אז מה משמעותה של אותה בקשה?

האם אי עקירת התושבים מבתיהם משמעותה היא כי כל הפירים שנמצאים בבתים יישארו על כנם ומהם ימשיכו המחבלים לצאת ולפגוע בחיילנו?

האם המשמעות היא שצלפים של מחבלי החמאס יצלפו בחיילנו מתוך חלונות הבתים או הגגות של הבניינים שממשיכים לעמוד על תילם?

האם המשמעות היא שהאוכלוסייה האזרחית תמשיך לשמש מגן אנושי למחבלי החמאס, ומתוך מעגל של ילדים ונשים יוכלו לירות מחבלי החמאס בלא מפריע טילי קורנט ואר.פי.ג'י לעבר כוחותינו?

האם המשמעות של אי הריסת הבתים היא שבכל רחוב בו יצעדו חיילנו יתפוצצו עליהם מטענים שמוסתרים בפתחי הבתים ברחובותיה הצרים של רפיח וחאן יונס?

האם המשמעות היא שטילים ימשיכו להיות משוגרים מתוך גני ילדים ובתי ספר, כמו גם מתוך מרכזי הערים המאוכלסים, לעבר יישובי העוטף ומדינת ישראל?

האם המשמעות של המשך קיום תשתיות החשמל והמים היא שמנהרות החמאס ימשיכו להיות מוארים ומאווררים ולא יחסר להם מים ומזון?

ואם העולם כל כך מודאג מה יעשה עם שני מיליון התושבים העזתיים, הרי שאזור המואסי יוכל להכיל אותם לתקופה של חודש ימים, גם אם הם יגורו באוהלים, וזאת עד לטיהור דרום הרצועה, מיטוט החמאס והריסת כל תשתיותיו.

ואם העולם עדין מודאג מגורלם של התושבים העזתיים, אז יתכבד הוא וילחץ על מצרים לפתוח את שעריה, ולאפשר לעזתים לעבור לסיני למשך חודש ימים.

ואם העולם הנאור והרגיש עדיין מודאג, אז אדרבא שיפתח העולם את שעריו לשני מיליון הפליטים העזתיים שרובם ככולם ישמחו מאד להגר, לו רק יכלו, למדינות אירופה הנאורות והרגישות.

רק השבוע שמענו על פקודה שקיבל מ"פ חי"ר וסגנו להסתער עם פקודיו על עשרות מחבלי חמאס שארבו להם, בלא שקיבל סיוע באש מול המחבלים. לא סיוע אווירי ולא סיוע ארטילרי של תותחים וטנקים.

המ"פ וסגנו, בגבורה ובאומץ רב, סירבו להסתער על המחבלים כיוון שהבינו שפקודיהם יהפכו לבשר תותחים ורבים מהם יהרגו או יפצעו, בעוד שהם רוצים מאד לבצע את המשימה אבל גם להחזיר את פקודיהם בריאים ושלמים, ובעיקר חיים הביתה.

ואיך הגיב הפיקוד הבכיר בצה"ל על המעשה? במקום לבדוק את עצמו מדוע לא ניתן סיוע ארטילרי לפני ההסתערות, כפי שמתבקש, הורה צה"ל להדיח את המ"פ ואת סגנו שכל חטאם היה בכך שרצו להשמיד את המחבלים, אבל גם להחזיר את פקודיהם הבייתה בריאים ושלמים.

טוב עשו חייליהם שאף הם החליטו שלא להמשיך בלוחמה תוך שהם מסכנים את חייהם ללא צורך, בעיקר כשיש אלטרנטיבות שיכולות להקטין את הסיכון לפגיעתם. ומה עשה צה"ל? הדיח גם אותם.

האם זו הדוגמא הראשונה לכוונת ישראל באומרה כי "היא מסכימה שהמערכה בדרום הרצועה צריכה להתנהל בצורה קצת אחרת"?

האם מדינת ישראל, וצה"ל שאמור ליישם את המדיניות שלה, אכן יעדיפו את יישום בקשתו של הנשיא ביידן על פני שמירה מקסימלית על חיי חיילנו?

האם הפקודות שירדו אל החיילים המסתערים יהיו לא לפגוע באזרחים "תמימים", ולחיל האויר יורו שלא להפציץ בתים, ולארטילריה יודיעו שאסור להם לטווח אל מרכזי הערים, ולהנדסה אסור לפוצץ פירים בגנים ובבתי הספר ולא להרוס את תשתיות המים והחשמל למנהרות?

אם זו המגמה ואלו יהיו הפקודות, אזי דעו לכם, חיילנו האמיצים, כי כל פקודה להסתער על מבנה, או על רחוב או שכונה לפני שהופצצה ע"י חיל האויר ורוככה על ידי הארטילריה, כמוה כפקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה.

בנסיבות אלה תחשבו פעמיים ושלוש אם למלא אחריה, שכן היא בלתי חוקית בעליל ודגל שחור מתנוסס מעליה ומעל רפיח וחאן יונס.

אנחנו רוצים אתכם חזרה בבית בריאים ושלמים, ובעיקר חיים גם אם זה במחיר של אלף אימהות עזתיות בוכיות, ועשרות אלפי בניינים הרוסים.

הכותב הוא אב ללוחמים בשדה הקרב