צוות מחלקת השיקום יחד עם מנהלת בית החולים השיקומי רעות בתל אביב ד"ר אורית שטיין רייזנר נפרד היום מאייל יונג, הפצוע הקשה ביותר מכיתת הכוננות של קיבוץ עלומים.
יונג, שנלחם בשבעה באוקטובר במחבלים שחדרו לקיבוץ, נפצע מירי בפלג גופו העליון ואושפז במחלקת השיקום במשך כחודש וחצי.
היום, עם שחרורו, הוא הודה לצוות בית החולים: "תרמתם לי המון, כל אחד מאנשי הצוות הצמודים יותר והצמודים פחות. אני מרגיש את השיפור העצום שחל בי בתפקוד".
ד"ר שטיין ציינה: "כיף לראות אותך מחייך. על גבורתך עוד יספור רבות. העובדה שהגעת אלינו נתנה לנו אפשרות לקחת חלק בתהליך הריפוי האישי והלאומי. כולנו מקווים ומייחלים לשקט, ביטחון וחזרתם בשלום של כל החטופים והחיילים".
יונג סיפר ל’גרדיאן’ לאחר פציעתו: "באו לשחוט אותנו, משפחות, ילדים, גברים, נשים, לא שינה להם מי עומד מולם. הם לא תקפו חיילים, אלא אנשים בבתים שלהם. באו לשחוט ולפגוע בכל מי שראו. למזלנו יכולנו להגן על עצמנו".
על חדירת המחבלים לקיבוץ הוא סיפר: "אנחנו כ-500 איש בקיבוץ, יש אזור לעבודה ואזור למשפחות. המחבלים ירו תחילה בעובדים הזרים. הם הרגו שניים ופצעו חמישה בערך, זרקו רימונים וירו. טיפלנו בפצועים ולקחנו אותם לחדר בטוח, ואז שמענו ירייה מהכניסה הראשית. חיילים ראו שתי מכוניות עם מחבלים וירו בהם, הם הצילו את השטח ההוא, כי משם הם היו ממשיכים למשפחות".
יונג סיפר על הפציעה שלו: "ירו לי בלחי, יריתי חזרה והרגתי את מי שירה בי. בהמשך גילינו שמדובר באחד המפקדים ואולי זו אחת הסיבות שהם הפסיקו. ירו בי בגב, בכתף ובריאה. לא הייתי יכול לנשום וירקתי דם. בכל פעם שניסיתי לדבר ראיתי שיוצא לי דם מהגרון. ניסיתי לדבר ולהסביר מה קרה, אבל כל מה ששמעו זה מלמול".