הילה לוי, מנהלת סניף אמונה בירושלים ואשת קצין בקבע במשך 25 שנים, כתבה יחד עם שני פאולה צורי את הספר "משפחה בצבא - חוגגים יום הולדת" שמביא את עולמה בתוך סיפור ילדים.
לוי התארחה באולפן ערוץ 7 כדי לחזק את נשות המילואימניקים על רקע המלחמה. "אני נשואה לאורי שיצא לחופשת שחרור מהצבא אחרי 25 שנות קבע וגויס למילואים במלחמה. גידלתי את הילדים כמעט לבד, מתוך 25 שנים בצבא 19 אורי היה מפקד לוחם בשטח ולמדתי איך לתפקד כאמא לבד".
היא מספרת כיצד נולד הספר. "בילד האחרון שנולד חל בי שינוי של רצון להוציא החוצה את מה שקורה בחיים של 'נשות החאקי' בעקבות מקרה אישי שקרה לי בבית. כשאורי היה מפקד גדוד 'נצח יהודה' הוא היה אמור להגיע ליום ההולדת של הבן הקטן שלנו והתקשר יום לפני כן ואמר 'אני מצטער, נכנסה לנו משימה חשובה, הקפיצו אותנו ולא אוכל להגיע'. בגן ההוא הגננת התעקשה ששני ההורים יבואו ליום ההולדת וזה היה מאתגר".
"על המקרה הזה נכתב הספר שכתבתי יחד עם שני פאולה צורי, אשתו של אל"מ אלעד צורי, מפקד חטיבה 7 של השיריון שפועלת בעזה. אני מלווה את שני מאז שמחת תורה ובכלל והפכנו חברות בגוף ובנפש. הכרנו במבצע צוק איתן כשהצבא קיים מפגש של נשות מפקדים לוחמים. שם באחד המעגלים סיפרתי על הסיפור שיש לי במגירה וחשבתי שהוא יכול להתאים גם לאחרים - ויכול להתאים לכל אמא לילדים שהאב נמצא בשליחות לאומית", הוסיפה.
לוי מבקשת לספק כלים מניסיונה לנשים אחרות שמתמודדות עם המצב. " אני חושבת שמה שמשקף את המשפחות של הצבא והקבע ובתקופה הזו של המילואים זה בעצם תחושת הלא-נודע. שלא ברור מתי אבוא יחזור. יש כל מיני כלים שאפשר לעשות כאמא כדי שהבית יתפקד וגם את - בלי להבטיח הבטחות - אבל כן לייצר קשר".
"בסוף הספר יש ציור של אבא צבאי 'גנרי' כדי שהילדים יוכלו לצבוע את הציור ולכתוב היכן אבא שלהם משרת וישלחו לו אותו. אצלנו בבית, מרגע שנכנס הווטסאפ, היה עניין לצלם סרטונים בארוחת ערב של הילדים שאומרים 'היי אבא, מתגעגעים אליך' והייתי שולחת את זה לאורי כשהוא היה זמין וכשראיתי שהוא זקוק לחיבור ולחיבוק. דרך שנייה, אם מתאפשר, היא לנסות לבדוק מתי אפשר לבקר או להיפגש באמצע בדרך".
היא גם קוראת לנשות המילואימניקים לא לשכוח את עצמן. "בתקופה הזאת המתוחה, שאת לא יודעת מה יהיה מחר, זה מאוד חשוב להיות קשובה לעצמך. זה קודם כל להתכנס לתוך עצמך ולהציב סדר עדיפות. קודם כל אחת, גם אם צריך לצאת או להשתיק קבוצות שמרעישות בטלפון, ויש לי חברות שאמרו שהן לא יכולות לשאת את המטען של 'קשקשת ברשת'. גם אני בחרתי להניח קצת את החדשות בצד ולפעול בדרך שטובה לי. כי אנחנו אמהות ואת האנרגיה שלנו אנחנו שולחות גם לילדים".
"לצד האמונה והתקווה שהן הבסיס חשוב מאוד לחשוב היכן את מקדישה את הזמן לעצמך. זה יכול להיות בדברים הכי קטנים, לשים לעצמך שיר שאת אוהבת, או להגיד לחברה שמציעה עזרה - כן אני זקוקה לכך".