השלטונות בצרפת סבורים כי חיזבאללה הולך ונחלש הן ברמה הצבאית והן ברמה הפוליטית ולכן לא מן הנמנע שבהינתן קריסה של המאמץ הדיפלומטי ישראל תצא למתקפה רחבה בלבנון, כך פורסם הבוקר (ג') בעיתון הלבנוני אל-אחבאר.
העיתון הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, פרסם בעמוד הראשי את הידיעות הללו תחת הכותרת "צרפת עומדת להפוך לאויב!", כאשר המחשבה בלבנון היא שממשלו של מקרון החילוני לא יעמוד לצד לבנון ואינו מבין את הסוגיות הדתיות הפנימיות הנוגעות ללבנון בכלל ולעדה השיעית בפרט.
בתוך המאמר נראה כי בכירים צרפתיים ששוחחו עם כתבי העיתון, הבהירו בפניהם כי כוונותיה של ישראל רציניות ומשמעותיות, וכי בהינתן קריסה של המאמץ הדיפלומטי להגיע להבנות אודות הכוחות שיותרו להסתובב בדרום לבנון וצפונה עד הליטני, ישראל תיכנס למתקפה משמעותית על מנת להדוף את כוחות חיזבאללה שבאזור.
איבראהים אלאמין, בעל הטור שבו פורסמו הידיעות, כתב כי: "צרפת נשלטת על ידי פונדמנטליזם חילוני, שאינו אוהב את הכנסייה, שונא את היהודים ואינו רוצה אותם על אדמותיה, ובנוסף שונא מוסלמים ורוצה להחזירם לארץ מוצאם. אבל צרפת היא פונדמנטליסטית שעומדת לצד ישראל. היא רואה בה בעל ברית חיוני במאבק להחזרת ההגמוניה הצרפתית על מדינות האזור".
עוד כתב אלאמין כי: "צרפת סבורה כי חיזבאללה נמצא בעמדה שקל ללחוץ עליה, שניתן לכפות עליו עסקה מדינית שתייצר מצב ביטחוני וצבאי חדש בדרום לבנון, ובכך מתמלא רצונו של האויב (=ישראל), למנוע נוכחות של ההתנגדות (=חיזבאללה) מדרום לנהר הליטני".
בעניין הדרישות הישראליות מצרפת, נכתב כי: "הישראלים אמרו לצרפת שהם רוצים שתמלא תפקיד יעיל ומעשי, לא רק מילולי, כדי ליישם את "הפרשנות הישראלית" להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם לעניין הפסקת האש לאחר מלחמת לבנון השנייה".
על פי העיתון, הסעיפים שישראל הניחה בפני צרפת הינם אלו:
1. להבהיר מפורשות לחיזבאללה שהמלחמה תגיע אם היא לא תעמוד בסעיפי החלטה 1701.
2. לקרוא לשאר הקבוצות הפוליטיות והדתיות בלבנון לבחון צעדים שונים בשביל לייצר לחץ על חיזבאללה ולדחוף אותו לוותר על דרישותיו - חוות שעבא שבשיפולי הר דב שהוא שטח שנוי במחלוקת בין ישראל ללבנון.
3. דחיפה של צבא לבנון להכין את עצמו לתפקיד משמעותי יותר בדרום לבנון, וכן להתכונן לשאת באחריות, להיות שותף מלא של הכוחות הבינלאומיים הפועלים בדרום לבנון. למעשה יישום מלא וכפייה בפועל ובשטח של סעיפי החלטה 1701.
4. התכנסות לדיונים בעלי ממד ביטחוני, צבאי ומדיני עם ארה"ב, בריטניה, גרמניה ומדינות ערב, על מנת להבטיח את התחזקות הכוחות הבינלאומיים ולספק להם ציוד רב, על מנת להבטיח את יכולתם ליישם את ההחלטה.