דיפלומט העבר, משה יגר, מי שכיהן כקונסול ושגריר ישראל בשורה ארוכה של מדינות, קורא לממשלת ישראל לחזור ליוזמתו של לוי אשכול לקידום הגירה של ערביי עזה למדינות שונות ברחבי העולם.
בראיון לערוץ 7 מפרט יגר את יוזמתו וקריאתו: "לאחר מלחמת ששת הימים לוי אשכול, ראש הממשלה, נבהל מהמספר הגדול של ערבים שבואו תחת שליטה ישראלית והגיע למסקנה שצריך לדלל את מספרם. גירוש לא היה בא בחשבון כי הציבור הישראלי לא יסכים לכך, אבל אם ניתן לעודד אותם לצאת מרצונם לארצות אחרות זה יהיה טוב להם וטוב לנו, כי האלטרנטיבה היא שאם נמשיך לחיות זה בתוך זה זו תהיה שפיכות דמים בלתי פוסקת, כך שעידוד הגירת ערבים היא גם הומאנית".
"אני סבור שאנחנו במצב דומה גם היום", אומר יגר ומציין כי תכנית אשכול החלה להתבצע וזכתה לרמה כלשהי של הצלחה, אם כי מספרם של הערבים שנענו לה לא ידוע במדויק ויש על כך גרסאות שונות.
על האופן בו התבצעה היוזמה אומר משה יגר: "מצאו כמה ארצות על ידי צוות שאשכול הקים לצורך כך. הם פעלו בעיקר בארצות אמריקה הלטינית שידוע היה שהן מחפשות מהגרים, כשהבולטת הייתה אז פרגוואי שלא נבהלה מקבלת מוסלמים והייתה מוכנה לקלוט מספר גדול מהם. היו שלושה תנאים, שכל מי שיוצא מחכה לו עבודה בעבודה שלו, דיור וחינוך לילדים. כך עבדו. איתרו מקומות כאלה ואם היו צריכים במדינה מסוימת מנהלי מוסכים או חקלאים כפי שהיה בפרגוואי העבירו את הידיעה הזו לשני סוכני נסיעות, האחד בחיפה ואחד בתל אביב שהיו להם קשרים באוכלוסייה הערבית בארץ, והם הפיצו את השמועה שבמקום כלשהו מחפשים כך וכך בעלי מקצוע כזה ואחר. הערבים שהיו מעוניינים נסעו".
"לא ידוע לי כמה נסעו. פורסמו על כך שני מאמרים ב'הארץ' לפני כמה עשרות שנים", אומר יגר המדגיש כי לא מדובר היה בניסיון להכריח את ההגירה ואפילו לא להגדיר זאת כעידוד. "המילה עידוד אינה מדויקת, הוא אומר. "הביאו לידיעתם את הידיעה, ומי שרצה בכך מכר את הרכוש שלו ובאותה מדינה חיכו להם אנשים שהסדירו את הקליטה שלהם. באותה שיטה צריך לנהוג היום כדי לדלל את האוכלוסייה בעזה. לא ניתן להעלות על הדעת חזרה של העזתים למקומם. אם הם יחזרו האנשים שלנו לא יחזרו למושבים שלנו וחבל ארץ שלם יופקר. אם הערבים יחזרו הטרור יחזור. בכל מקום שבו יש ציבור ערבי גדול יהיה טרור ואפשר להסביר את הטעמים לכך".
"אנחנו צריכים להחזיר את רצועת עזה לידי ישראל. היא חלק היסטורי בלתי נפרד של ארץ ישראל. היא אל הייתה טריטוריה עצמאית נפרדת לאורך כל ההיסטוריה למעט שתי תקופות, ממלחמת העצמאות עד מלחמת ששת הימים ומאז ההתנתקות. לאורך כל ההיסטוריה ממדובר בחלק מארץ ישראל ואנחנו צריכים לדאוג שלא תהיה שם אוכלוסייה ערבית, בוודאי שלא אוכלוסייה רבה, כי אחרת כל הטרגדיה שאנחנו בתוכה וסבלנו ממנה תחזור למקומה".
על דבריו אלה אנחנו שואלים את יגר כמי שמכיר את העולם הדיפלומטי היטב, האם העולם יקבל מהלכים מסוג זה, והוא משיב: "אני לא רואה סיבה שהעולם לא יקבל זאת. יש מדינות שמעודדות הגירה אליהן וקנדה היא דוגמא לכך. אני קורא ערבית וראיתי עיתונים של ערביי ישראל ובהם קריאה של השגרירות הקנדית שמזמינה מהגרים אליה, והיה פירוט איזה סוג מהגרים הם רוצים. יש הרבה ארצות כאלה בעולם. צריך לעשות סריקה מתאימה, ולעשות זאת שום שכל ובלי הרבה רעש. לא קשה לעשות את הבדיקה ואז להציע למי שמעוניין. אני מניח שיש רבים בעזה שלא ירצו להמשיך את חיי המסכנות שלהם מהבחינה הכלכלית והביטחונית ויעדיפו לחיות במצב שבו חייהם אינם בסכנה ולהתחיל חיים חדשים. אני מאמין שהרבה אנשים ירצו בכך".
לשאלתנו אם לא מדובר בתהליך ארוך בעוד הפתרון הנדרש כעת לעזה הוא מהיום למחר, אומר יגר כי יתכן וזו המציאות, אך הוא סבור שנכון היה להמשיך באותה עבודה של הצוות שהקים אשכול ולו היו הפעולות נמשכות היינו היום במציאות אחרת לגמרי. "כל יום שאנחנו לא עושים את זה הוא יום אבוד. 50 שנה עברו מאז ששת הימים ואם הינו ממשיכים לעשות את מה שאשכול התחיל מצבנו היה אחר לגמרי".
"תנועת מהגרים בעולם נמשכת כל הזמן. לא מדובר במשהו מיוחד. אנשים מהגרים לקנדה, ארה"ב, אוסטרליה ואמריקה הלטינית ואין בכך שום דבר יוצא דופן, רק שכאן נכוון לאוכלוסייה מסוימת, האוכלוסייה הערבית שאנחנו מוכרחים לדלל אותה אם אנחנו חפצי חיים. אחרת, אנחנו לא נחיה".
לתפיסתו של יגר מהלך שכזה לא אמור להיות חלק מהעשייה פוליטית כזו או אחרת אלא מהלך שיתבצע על ידי צוות שתקים הממשלה ויפעל באופן שקט וללא הפרעות.
עוד שאלנו את יגר אם יתכן שמדינות העולם שנכונות היו לקלוט מוסלמים לשטחן אז תתנגדנה לקלוט את ערביי עזה של היום גם בשל קנאותם הדתית וגם בשל הקשר ההדוק שלהם לטרור. "יכול להיות, אבל עד שזה לא ייבדק לא תהיה תשובה. צריכים אנשים שיודעים את השפות להסתובב בארצות השונות ובכל פינה שבה אפשר לקלוט אוכלוסייה ערבית, צריך לבדוק את זה. אני משער שהשיקולים הללו לא יפחידו כל כך כי מי שיגיע לשם יקבל עבודה שיצטרך לעסוק בה ולא יעסוק בטרור".
"מדובר ברעיון של אשכול שנוסה והגיע להישגים מסוימים. לדעתי צריך לחדש את הפעולה בכיוון הזה. אין לנו ברירה אחרת. אנחנו שומעים את הסיסמא 'אנחנו כאן והם שם' אבל זה לא המצב כיום. אנחנו אחד בתוך השני וזה לא יוכל להצליח. כל הניסיונות שנעשו עד היום לא הצליחו ואינני מאמין שאחרי מה שקרה זה יצליח", חותם יגר.