הרב יאיר גזבר, ראש ישיבת ירושלים לצעירים, דודו של יהונתן לובר שנפל בקרב ברצועת עזה, סופד לו בשיחה עם ערוץ 7.
"יהונתן היה תמיד נשמה שמעבר, משהו מעולם האצילות. האחים שלו נראים עוצמתיים, מה שהחבר'ה מכנים קרבים והוא התנהל בעולם ברובד של חיים של לקנות את המדרגה שלו צעד אחרי צעד, לא היה כל כך קל לו בלמידה, אך שום דבר לא מנע ממנו ללכת ולכבוש עוד יעד ועוד יעד, איזשהו חיבור, טהרה ומתיקות כזו, בקשת דביקות אלוקית, נשמה מתוקה מאוד".
הרב גזבר מרחיב בזיכרונות על יהונתן: "כשהיה בצבא ורצה גרטל ולא היה לו גרטל אז הוא לקח את החגורה הצבאית והתעטף בה, המפקד נזף בו ואמר: איך אני יכול להעניש אותו? הוא כזה מתוק. בעבודת ה' הוא היה קשור מאוד לרבי שמעון ולקברי צדיקים. רק לדמיין שבחתונה הוא היה עם שטריימל, משהו מאוד מעניין ועמוק, בקשת אלוקים ודבקות אלוקית".
"לא עלה בדעתי ציור שלו בצה"ל, איך נשמה כזו מופיעה, ודיברתי על כך עם האבא חגי, הוא אמר: נו, בטח אתה מכיר את יהודי אחד בשם עדינו העצני, דוד המלך שהיה מעדן עצמו כתולעת ומקשה עצמו שיוצא למלחמה".
הרב מוסיף: "לפני פחות משנתיים הוא הקים בית עם בתו של ראש ישיבת טפחות הרב אייל גריינר, מדובר היה על חתונה מרשימה מבית היוצר של ישיבת יצהר ששם הוא התפתח והתגדל. היו ביטוים חיצונים שהם מראים על בקשת הנשמה כמו החיפוש התמידי אחרי 'איפה יש לי מקווה', מציאות של טהרה כזו, ויחד עם זאת ואולי מתוך זה, נקודת הפנים המיתית, מי יכול לעמוד מנגד שזו המציאות. ראינו את המשפטים ששלח במכשירים: לנקום נקמת ישראל, להעביר חרפה, להחזיר כבוד".
"הוא התעקש להיכנס ללחימה בתוך עזה למרות שהיה אמור להיות בעוטף, הוא אמר: אני נכנס פנימה, איך הוא זורח שהוא קיבל את הזכות להיכנס. אני חושב שהמלחמה הזו מגלה סוג של עוצמות, מסירות נפש כפשוטו, לא כי אני רוצה למות על קידוש השם אלא להבין שאני חלק מהאומה, זה חלק מההגדרה שלי, הנקודה היותר מהותיות ויסודית באישיות שלי. עיקר הנקודה שאני חלק מהאומה, מהעם הנפלא הזה שהוא כל כך מתוק ויקר, כל כך שלם את האור".
הרב גזבר מתייחס גם לחילוקי דעות הציבורים שנשמעים גם בימים אלו. "אנחנו עדיין עוסקים בקילוף מעטפות שנראים כלפי חוץ שלוחמים ומתנגדים זה לזה. לצערי אמרתי מעל קברם של האחיינים הלל ויגל, לפני לא כל כך הרבה זמן, שהקב"ה לקח אחים ואחיות, שיש פה סימנים שאנחנו אחים, באחדות, עם ישראל זה 12 שבטי ה', כל אחד עם הפן המיוחד שלנו. כשאנחנו נבין את זה, הבנו את הכול, איש לא יכול לנו. כשאנחנו קצת פוגמים בנקודה, רואים שני עברים ניצים אז משה רבינו אומר: אכן נודע הדבר, עכשיו יודע למה משועבדים בעבודת פרך, וכשאנשים עברים משלימים ומתאחדים, זו הגאולה".
"כל גילוי אמונה עם אנשים עם כיפת שמיים חושפים את הנקודה היותר פנימית ועמוקה של האומה הזו שלצערנו מתאפיינת שהרבה דברים שחווה באופן שלילי הם אלו שחושפים, דווקא מתוך הערב מגיע הבוקר. כמה שמוטל עלינו באמת להגיע למצב בו נתנהל כאנשים בוגרים, אחים, כן, יש מחלוקות, מותר לחלוק, אבל דרכי הדיבור והמחשבה שלא לחשוב איש את רעת רעהו אלא כמה נקודת אור בשני".
"לימדנו הגאון מוילנא עת צרה ליעקב וממנה יוושע, היא חלק מהחשיפה של העומק. דיברנו על זה במרכז הרב בשיחות האחרונות על יוסף ויהודה אבל גם בשטח צריכים לחיות את התורות ולהראות שהמציאות היא תורה, איך אנחנו מאחדים את כוח יוסף וכוח יהודה ואיך מאחדים את הכל, והיו לאחדים בידך. רואים בבירור שלשם אנחנו צועדים עם כל הנקודות השחורות שקיימות שבמהרה יחלפו ויתגלה הטהרה העליונה כמו האנשים שאתה שומע את דברי ההפסד של המשפחות עליהם, אתה אומר: וואוו, אין עוד אומה כזה, לא הייתה, לא קיימת וגם לא תהיה".