בבית העלמין הצבאי בנתניה הובא היום (ראשון) למנוחות סרן הראל איתח ז"ל, מפקד צוות בסיירת גבעתי, ולהלוויה הגיעו הלוחמים עליהם פיקד ונפצעו כשהם נעזרים בכיסאות גלגלים או שכובים במיטות בתי חולים.
יונתן, אחד מפקודיו, ספד לו: "כשהתעוררתי, אני לא זוכר כלום מהפיצוץ, אבל גם לא הייתה בי טיפת מחשבה שטעית. כשצעקת לנו 'חוד אליי', כולנו, כל החוד, באנו אליך כמו מספרי ברזל. כל פעם שאמרת. אני נשבע שאם תקרא את זה עוד פעם אני אבוא, לכל מקום שתגיע".
"היה מפקד אחד בצבא שהיה גדול ממני, זה לא היית אתה. תמיד נגנבתי איך המפקדים האלה, בגיל הזה, בגיל שלי. ואצלך, היית ילד, אבל כל כך בוגר וכל כך מפקד, אבל זה לא היה מוזר לי. כל מפקד אחר היה ילד, לא מפקד בעיניי, אצלך זה היה שונה", הוסיף.
כאלף בני משפחה וחברים ליוו למנוחות בבית העלמין בטבריה את רס"מ (מיל') אלירז גבאי ז"ל, שנפל בקרב במרכז רצועת עזה.
רעייתו קורל ספדה לו בדמעות: "אהוב שלי, אני יודעת שביקשתי ממך לא להיות גיבור, אבל אני גאה בך. אני גאה בך ומצדיעה לך. אני מבטיחה לך חיים שלי, אני מבטיחה לך מלך שלי, שאתה תחיה איתי תמיד והמוות שלך לא יהיה סתם".
"אני אקום בשביל המתנה הקטנה שהשארת לי – התינוק שלך. מבטיחה לך לשמור על פטל ועל סימבה. אני אוהבת אותך מלך שלי, ובפעם האחרונה אשתך השרופה, אני אוהבת אותך חיים שלי", הוסיפה.