בימים הללו אתם – חיילי סדיר ומילואים – חוזרים לביתכם לאחר שבועות וחודשים ארוכים של לחימה; חלקכם משתחררים, וחלקכם יוצאים להפוגה לקראת הסבב הבא. ברגעים הללו חשוב לזכור מספר דברים:
א. אתם חוזרים כמנצחים! למרות הפתיחה האיומה של המלחמה, למרות ההפתעה, ולמרות האבדות הכואבות – צה"ל מנצח, משיג וישיג את היעדים כולם.
ב. מעשי הגבורה, ההתאוששות של הצבא וההצלחה שלכם בלחימה מורכבת מאין כמוה – הם הישגים היסטוריים שעוד ילמדו לדורות.
ג. עזבתם מדינה שהייתה נראית כמפולגת ומסוכסכת, ותגלו שאתם חוזרים למדינה מאוחדת. תתעלמו מרעשי רקע תקשורתיים, מסוכני שנאה ומבוטים איראניים - ותתמקדו ברוב המוחלט של אזרחי ישראל שמבינים שאנחנו במלחמה על הבית, ושהמכנה המשותף גדול עשרת מונים מן המפריד.
ד. הלחימה לא הסתיימה ועוד תימשך בדרום, בצפון, במרכז ובכל מקום. הלחימה רק לובשת ופושטת צורה, אולם דבר אחד נשאר תמיד – רוח הלחימה!
ה. הרוח הגדולה שליוותה אתכם בזמן הלחימה לא הולכת לשום מקום. היא תמשיך איתכם הלאה. החיים שלכם לפני המלחמה והחיים שלכם אחריה לא יהיו אותו דבר. מכאן ואילך אתם שייכים למשהו גדול ומשמעותי – עם ישראל.
ו. העורף חזק הרבה יותר ממה שאולי אנשים מסוימים מנסים לצייר. אתם לא חוזרים לחברה שבורה ומיואשת אלא לחברה מלאת אמונה ותקווה; יחד איתכם השמים הם הגבול.
ז. מלחמה זו היא אחת ממלחמות הקונצנזוס הרחבות ביותר שהיו בתולדות מדינת ישראל ואתם הגיבורים שלה. תודה לכם.
ח. זו לא רק המלחמה שלנו. זוהי תחילתה של מלחמה כלל עולמית בין כוחות האור לבין כוחות החושך, וזכיתם להיות חלק ממנה. העולם כולו נושא את עיניו למה שמתרחש כעת בישראל.
ט. ההרוגים והנופלים אמנם לא נמצאים איתנו בגוף, אבל הרוח שלהם תלווה אותנו תמיד. ננסה להיות ראויים לקרבן שלהם. אנחנו נחבק אתכם ואת המשפחות השכולות לנצח.
י. כראש ישיבה בן ארבעים ושמונה, שיריונר בעברו, אבא לילדים ותושב שדרות אני רוצה לומר לכם שבני הדור שלי עומדים בהשתאות ממכם. למרות החששות והתלונות על "דור הסמארטפונים" - התברר שאתם אריות, ויש על מי לסמוך. יותר מתמיד אנו בטוחים מכך שהעתיד של המדינה יופקד בידיים שלכם. בעזרת ה'.
הדברים נכתבו בחוברת של הרבנות הצבאית המיועדת לחיילים שמשתחררים כעת