שוב אנו חוזים במתקפה משולחת רסן כנגד הגרעינים התורניים וכנגד עשייתם.
לא די היה בטענות חסרות השחר בעבר על "הדתה" ועל היות הגרעינים גורם מתסיס ומלבה בערים בו הם מתגוררים, ובמיוחד בערים המעורבות, כמו גם טענות שווא על שימוש בדירות עמידר.
הפעם הגדילו התוקפים לעשות, וטוענים כי בכוונת הגרעינים התורניים להתיישב ביישובי העוטף במקום התושבים שנרצחו, ובמקום אלה שלא ישובו להתגורר בהם.
כך למשל טוען נרי שוטן מנהל המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית: "יש פקידי ממשלה עם רעיונות להביא גרעינים תורניים ולשים אותם בקיבוצים - זה לא יקרה. היחידים שמוסמכים לקבוע את גורל קיבוצי הנגב המערבי הם חברי הקיבוצים, המועצות האזוריות והתנועה הקיבוצית".
החרה החזיק אחריו חכ"ל רם שפע באומרו: "תוכנית ההשתלטות על הקיבוצים והמושבים של תנועת אור, השר וסרלאוף וחבריו למפלגה החלה...תקשיבו טוב.. כל מהלך, ולו הקטן, יעשה אך ורק עם הקהילות שם ועם התנועות המיישבות שלהם. את הטריקים שלכם אנחנו כבר מכירים, אל תנסו אותנו."
למרבה הצער גם יהודה מורגנשטרן מנכ"ל משרד השיכון בתשובה לשאלה "האם תאפשרו כניסה של גרעינים תורניים לקיבוצים המתנגדים לכך? ענה: "בשבוע הראשון של המלחמה שמעתי את האמירות על הגרעינים, ואמרתי לאנשי הקיבוצים: 'אף אחד לא יזיז אתכם. כל מה שייבנה יהיה בצלמכם ובדמותכם'".
גם אסנת קמחי מנהלת המינהל לענייני הכפר הוסיפה ואמרה: "זה לא יקרה. אנחנו יושבים עם הקהילות עצמן. לא יהיה שום גרעינים. אם הקיבוצים ירצו במסגרת השיקום להביא נערים ונערות בשנת שירות או מכינות קדם צבאיות – זה אפשרי. אבל לא יהיו גרעינים תורניים במקומם".
ואני תוהה ושואל את חברי הקיבוצים וראשי התנועות הקיבוציות – ממה אתם כה חוששים ופוחדים?
האם באמת אתם חושבים ומאמינים שזה מה שעומד בראש מעיינם של הגרעינים התורניים לבוא ולהתיישב בבתיהם של הנרצחים, החטופים או של אלה שאינם חפצים לשוב ליישובי העוטף?
האם זה מה שעלה בראשם של בני משפחת קלמנזון בשעה שחרפו נפשם ביום שבעה באוקטובר וחילצו מאות מחברי קיבוץ בארי תחת אש המחבלים עד שאלחנן הי"ד נפל?
או שמא זו הייתה כוונתם הנסתרת של ישי ונועם סלוטקי הי"ד שלחמו עד טיפת דמם האחרונה בשערי קיבוצי העוטף?
האם לשם כך מחרפים בני הציונות הדתית את נפשם ממש ברגעים אלה, ורבים מהם אף נפלו בקרבות בעזה, כדי להכשיר את הקרקע לחבריהם בגרעינים התורניים להשתלט על הדירות שמתפנות ביישובי העוטף?
אין בכם שמץ של בושה? אתם עד כדי כך מבוהלים ומורעלים כנגד הציונות הדתית שאתם מרשים להעלות על דל שפתותיכם אמירות ומחשבות מעין אלה?
אז דעו – הגרעינים התורניים אכן חפצים להתיישב בעוטף, אבל אל תיבהלו ואל תתבלבלו. הם אינם מתכוונים להתיישב ביישובי העוטף הקיימים, לא בבארי ולא בכפר עזה, לא בנירים וגם לא בסופה.
הגרעינים התורניים, המאמינים בהגשמה ציונית הכוללת התיישבות חקלאית, כמו גם עיסוק בתחומים נוספים כמו הייטק, מקצועות חופשיים וחינוכיים, יחד עם חיזוק הרוח היהודית והמחויבות לעם ישראל בארץ ישראל על בסיס המחוברות העמוקה למסורת ישראל, רוצים מאד להקים ישובים חדשים בעוטף.
הגרעינים התורניים רוצים להקים ישובים אלה יחד עם חבריהם מגרעינים ותנועות מגשימות אחרות כמו דרור ישראל, מכבי ישראל, השומר הצעיר, מחנות העולים ועוד.
הגרעינים התורניים ירצו להקים ישובים חדשים בין זיקים לנתיב העשרה, בין כפר עזה לנחל עוז, בין בארי לרעים, בין נירים לניר עוז, בין סופה לכרם שלום כדי לחזק את העוטף, כדי לחזק את בטחון הגרים שם ואת בטחון מדינת ישראל כולה.
הגרעינים התורניים רואים בכך גם הזדמנות להמשיך את האחדות האדירה שנוצרה בעם, בעיקר בקרב הלוחמים שלנו, שגילו שרב המחבר על פני השונה בעם ישראל.
דוגמא ומופת לכך קיימת כבר היום בקיבוץ "כרם שלום" הנמצא בדרום העוטף ואשר נחשב כסמן השמאלי של קיבוצי השומר הצעיר.
כרם שלום ננטש לפני כחמש שנים כמעט לגמרי בעקבות ירי הטילים מרצועת עזה, עד שמספר חברים החליטו לנסות ולהציל אותו באמצעות ניסוי מהפכני - חיזוק הקיבוץ במשפחות דתיות. הניסוי הצליח, וכיום מתגוררות בו משפחות חילוניות ודתיות ואף הוקם בית כנסת ומקווה.
ב-7 באוקטובר 2023 עת פשטו מחבלים על הקיבוץ, שניים מחברי כיתת הכוננות, חברי הגרעין הדתי שהצטרפו לישוב, משה ידידיה רזיאל וישראל עמיחי וייצן הי"ד נהרגו בקרב על הגנת הקיבוץ תחת הנהגתו של הרבש"ץ אליה בן–שימול, אף הוא מגרעין המשפחות הדתיות שהצטרפו לקיבוץ.
אז ממה אתם חוששים חברי קיבוצי העוטף?
מאנשים דוגמת אלחנן קלמנזון, משה ידידיה רזיאל וישראל עמיחי וייצן הי"ד שיסתובבו לכם בשבילי הקיבוץ?
או אולי מזה שיהיה בקיבוץ בית כנסת? מקווה? שבת יהודית? חגי ישראל?
האם אתם חוששים מכך שילדיכם ידעו שהם חלק ממסורת יהודית ארוכת שנים וחלק מהעם היהודי, אשר רק בשל כך נרצחו 1,200 מהטובים שביננו ביישובי העוטף?
אז הסירו דאגה מליבכם. הגרעינים אכן חפצים להגשים ולבנות ישובים חדשים בעוטף, ולא להתיישב במקום התושבים הקיימים.
ואם בכל זאת תאזרו עוז ותזמינו את חברי הגרעינים התורניים להתגורר יחד איתכם, בישובים הקיימים, תדעו שהם יעשו זאת באהבה גדולה.
הכותב הוא יו"ר "קרן קהילות" המאגדת 70 גרעינים תורניים בכל רחבי הארץ