נעם פדרמן, שחמישה מבניו ועוד חתן משרתים בקרבי, מספר בשיחה עם ערוץ 7 על הפציעה של שני בניו, אלקנא ועילי.
"כל פעם ששואלים אותי מה שלום הבן, אני שואל איזה מהם, כמו אברהם אבינו", אומר פדרמן בהומור בפתח דבריו.
פדרמן מתאר את סיפור הפציעה של בנו אלקנא שהיה אחראי אבטחה בנובה. "כשהתחילו הטילים המשטרה ביקשה לפזר את את האירוע ואז הבן שלי בתור אחראי שנתן הוראות למאבטחים מתחיל ללכת לכיוון החניון של הרכבים והוא רואה מכוניות חוזרות בחזרה מהכביש, אנשים שחוזרים פצועי ירי בורחים, הוא מבין שיש פה התקפת מחבלים ומתחיל לפנות פצועים, אחת מהם שני גבאי הי"ד.
"תוך כדי מגיע הטנק שיוצא מתוכו חייל מלא כווית ומספר שהטנק הותקף. ואז אלקנא רואה שהמחבלים מגיעים לחניון ומבקש מהטנקיסט לירות, אך הוא לא היה מסוגל מבחינה פיזית. הוא לוקח את הנשק ומתקדם לעברם ומתחיל לירות עליהם, מתפתח קרב יריות והוא סך הכול עם מחסנית אחת, הוא גומר את המחסנית ותוך כדי ששוטר יורה גם לעברם, השוטר התרומם ואז נפגע בצווארו. הבן שלי פשוט הוציא מהשוטר את האקדח, ולמי שמכיר, זה לא כזה פשוט כי הוא מחובר עם שרשרת".
"בשלב מסוים הבן שלי חוטף כדור בירך ומסתכל על המחסנית ומגלה שיש 6 כדורים ומלא מחבלים שיורים אלפי כדורים שם. מאות כדורים ירו עליו, פגעו בו רק אחד, הם סימנו אותו כמטרה. כשעוד רגע מגיעים אליו, בשבריר שנייה הוא מחליט לבצע ריצה מהירה לתוך שטח פתוח, ניסו להוריד אותו עם מלא כדורים אך שום דבר לא פגע. הוא נכנס מתחת לשיח, הוציא את החגורה, שם על הפצע וניסה לעצור את הדם, יד אחת עם החגורה על החור ויד שנייה עם האקדח מופנה כלפי מעלה, כך שמי שיבוא יקבל את הכדור וכך ייפרד מהעולם. הוא שכב ככה עד 3 בצהריים ואז חיילים זיהו אותו ופינו אותו לסורוקה. בגלל שהבנו שיש פיגוע בסדר גודל גדול, אשתי אמרה שצריך לחפש אותו בבית חולים אך לא מצאה. בערך בשעה 5 הוא התקשר מטלפון שאנחנו לא מכירים ואמר: אבא, זה אלקנא, אני פצוע בסורוקה. ואז הוא אומר לי: שבת, מה אני מתקשר אליך באמצע שבת?".
פדרמן מרחיב על בנו עילי, מפעיל צמ"ה, שנפצע קל מפגיעת נ"ט בעזה. "בחרבת חזעה ליד חאן יונס עשו ריכוך אווירי ואחר כך ריכוך טנקים ותותחים ואמרו לו כמפעיל D9 להכנס לפלס את השטח, הוא נכנס לשטח ופתאום רואה מולו במצב כריעה על ברך מחבל עם אר-פי-גי שירה בו. היה נס כי אר-פי-גי מקרוב זה לא במלוא העוצמה, הוא חטף רסיסים בשני צדי החזה, היכן שאין קרמי וגם רסיסים בעיניים. הוא התקדם לעבר המחבל, הפיל עליו עץ והמחבל נבלע בתוך הפיר. למרות הפציעה הוא התעקש לשבת בג'יפ כדי להראות להם היכן הפיר ורק אחרי כן הסכים להתפנות. עילאי כרגע בסדיר בגימלים ויחזור ללחימה עוד שבוע - שבועיים".
לפדרמן יש כלל ברזל - הוא לא מגיע לשטחי כינוס. "לא באים לשטחי כינוס, זה מדגדג ללוחמים שרואים את ההורים בשעה שצריכים להילחם, אני אומר להם: תהיו מרוכזים במלחמה".
עוד מספר פדרמן כי בנו אלקנא שנפצע כבר חזר להילחם בעזה. "אחרי שהשתחרר מבית החולים הוא התחיל לעשות כושר ולשלוח הודעות לקצינים שרוצה להיכנס לעזה למרות שבסדיר היה בכפיר. בהתחלה עשה מילואים באזור 443 ואחרי שבועיים נכנס לעזה עם צק"ח שיריון והיו שבועיים במחנה שאטי, הוא יצא קצת ואתמול נכנס לחאן יונס".
בנוסף, בנו עובד משרת בטול כרם, "שלח לי מקודם: כיף פה", בן נוסף שלם בגזרת רמאללה, בנו הבכור דוד בגבול הצפון, "נמצא בשיחים", וחתנו אליסף אורבך גם כן בצפון. "כל אלוף משנה ומעלה חשוד אבל בדרג היותר זוטר ממה שרואים רוח הלחימה והנכונות להקריב היא מאין כמוה, מוטיבציה מרקיעת שחקים. רק תן להם לעבוד, אל תפריע והם יעשו מה שצריך. רק שלא יפריעו להם, זו תפילתנו.
היום כולם מבינים שהרב כהנא צדק, כל אחד מבין את זה. מהציוצים של רועי ינובסקי אף אחד במשפחת פדרמן לא נפל מהכיסא, תמיד אמרנו שזה מה שהם רוצים לעשות לנו ושזה כולם, ואין הבדל בין אחמד למוחמד".
לטענת פדרמן, הוויכוח בין חלק מתלמידי הרב צבי יהודה לתלמידי הרב כהנא הוכרע. "היה לנו וויכוח עם הממלכתיים שאמרו בשם הרב צבי יהודה שאין לנו מלחמה עם אחמד הקטן ואנחנו אמרנו שכן יש לנו מלחמה עם אחמד הקטן, אני חושב שהוויכוח הוכרע, לכולם ברור לצד מי הוכרע.
"מיעוט של שמאל קיצוני עדיין לא מאמין בזה, לא פלא, לאנשים קשה להשתנות אחרי הרבה שנים אבל רוב הציבור די מבין. אמרו לנו שהגזמתם ולא מציאותי לגרש את כולם והעולם לא ייתן, היום כולם מבינים שזה מה שצריך להיות - ערבים החוצה, כולל כולם, לא רק שכם, טול כרם ורמאללה. מבחינתנו המשפט תנו לצה"ל לנצח זה לחיילים בשטח לנצח, בלי הפרעות, לא תנו לצה"ל לנצח הכוונה למפקדים הבכירים שראינו איך הם שמשתחררים כמו נועם תיבון, יאיר גולן וישראל זיו. תנו לחיילים שיעשו מה שצריך בלי הפרעות של הפיקוד העליון - אז יהיה ניצחון".