לקראת האישור של הצעת החוק בעניין ההכרה בארוסות חייליים שנפלו במערכה, עו"ד ענת קאופמן, יו"ר ועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין וחברת המועצה הארצית של הלשכה, המלווה את הקריאה לתיקון החוק בחודשים האחרונים, מספרת בראיון לערוץ 7 על האפליה הנגזרת ממצב החוק כיום.
הצעת החוק המדוברת מבקשת להכיר בארוסות כזכאויות לזכויות שמקבלות אלמנות צה"ל לתקופה של חמש שנים. בהמשך דבריה מסבירה קאופמן מדוע היא סבורה כי אין לקיים את המגבלה הזו בחקיקה, אך עצם קבלת החלטה עקרונית שפרטיה עוד ידונו בוועדות מבורכת ומבשרת על השינוי המתקרב.
"כיום בחוקים הרלוונטיים הנוגעים לנפגעי איבה, משפחות שכולות, נפגעי משרד הביטחון וכו' יש חקיקה שאומרת מי מוגדרת כאלמנה. על פי ההגדרה הזו אלמנה היא 'בת זוג נשואה או ידועה בציבור הגרה עימו'" מסבירה עו"ד קאופמן ומציינת כי המונח 'ידועה בציבור' אינו מוגדר בחוק והוא נותר, כמו במקרים אחרים ובנושאים אחרים כאמירה מעומעמת שמוכרעת בבית המשפט או על פי תקנות השר. התוספת של המילים 'הגרה עמו' הופכת את ההגדרה למקובעת יותר, מוגדרת ומחויבת יותר וממילא גם מפלה את מי שאינם מקיימים משק בית משותף, כפי שקורה ברוב מוחלט של הציונות הדתית ובמגזרים נוספים אחרים.
לאורך השנים הועלו הצעת חוק שונות שביקשו לתת מענה לסוגיה גם בהקשר של החטופים שבני משפחותיהם מקבלים הטבות כלכליות ואחרות, וגם כאן הדברים תלויים בהגדרה של ידועה בציבור או בת זוג הגרה עמו. כל אלה מותירות את הארוסות שאנן מתגוררות עם החטוף או החלל מחוץ להגדרת החוק.
קאופמן מספרת כי לאחר אירועי השבעה באוקטובר פנתה לחבר הכנסת אופיר כץ שעסק בקידום החקיקה ושאלה אודות מעמד הארוסות. יו"ר ועדת הרווחה טען כי יש להותיר את ההגדרה לחקיקה מאחר ומדובר בסוגיה הלכתית מורכבת. במקביל החלו להגיע אליה פניות של בנות המספרות על מצוקתן. באחד המקרים פנתה אליה חברתו של חטוף שסיפרה כי מאז חטיפתו היא עסוקה לאורך כל היום במאמצים לשחרורו, אך אינה מוגדרת בחוק כזכאית להטבות משום שלא היו מגורים מלאים יחד, על אף שנקבע להם כבר מועד לחתונה וכיוצא באלה.
הסוגייה נדונה בהרחבה ביום עיון מיוחד שדן בגבולות ההגדרה של המושג ארוסות כמו גם גבולות המונח ידועה בציבור והגדרות נוספות שמטבען נקבעות במרוצת השנים על פי נורמות, פסיקות בית משפט וכו'. החקיקה שנדונה בוועדת השרים מבקשת לצמצם את המנעד המעומעם של הדיון להגדרות ברורות וספציפיות יותר.
לשם כך, אומרת קאופמן, נכון להגדיר את המונח ארוסות שאינו תואם את המונח ההלכתי, שהרי בהלכה האירוסים מתקיימים מתחת לחופה, אך גם ללא ההגדרה ההלכתית קיימת מציאות שמבהירה את הקשר בין בני הזוג, מסיבת אירוסין, מתן טבעת, הזמנת אולם, קביעת תאריך לחתונה ועוד פעולות שאינם כרוכות במגורים משותפים ועם זאת יכולות לקבע את מונח האירוסין.
קאופמן מעירה כי בהצעות החוק השונות שהועלו לאורך השנים היו ההגדרות שונות והדברים יצטרכו להתלבן בישיבות הוועדה שתבוא לאחר האישור בוועדת שרים.
כאמור, הצעות החוק מדברות על תקופה של חמש שנים בה תהיינה המאורסות זכאיות להטבות הרלוונטיות, אולם לטעמה של קאופמן ההגבלה הזו אינה במקומה. בשיחה סיפרה לה חברת הכנסת מיכל וולדיגר כי ארוסות שנמצאות איתה בקשר לא מעוניינות בהנצחת מעמדן לאורך שנים, אך היא סבורה שכשם שמעמדן של אלמנות וידועות בציבור נותר על אף שלעיתים אלה פתחו בפרק חיים חדש, כך צריך להותיר את מעמדן של ארוסות החללים במקומו וגם כאן הדברים יוכרעו לפרטיהם בדיוני הוועדות לפני העלאת החוק להצבעה.
עוד מציינת קאופמן כי אין כל בעיה בהחלת החקיקה רטרואקטיבית ממש כפי שהיה במקרה ההקלות הכלכליות וההטבות למשפחות החטופים. הדברים תלויים אך ורק ברצונן הטוב של חברי הכנסת.