הרב פרופ' יצחק כהן
הרב פרופ' יצחק כהןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, התארח בתוכניתו הקבועה בכאן מורשת, ועמד על כמה עניינים חשובים בפרשת השבוע המשתקפים בחיינו בכלל ובמלחמה הנוכחית בפרט.

פרופ' כהן פתח ואמר כי פרשת השבוע בשלח, המתכתבת עם ההגדה של פסח, מתכתבת גם עם מציאות חיינו המערביים. לדבריו: "בעקבות אירועי נפילת בנייני התאומים כתב הוגה אמריקני לי הריס כי אנשי המערב שכחו את המושג 'אויב'.

המציאות הדמוקרטית הליברלית (שזה אנחנו☹) יוצרות סוג של חברה שבגרעינה נמצא 'השחקן הרציונלי'. הלה שופט מעשים על פי תוצאותיהם, בוחר באפשרות שתניב את מירב התועלת, מאמין שלכל בעיה יש פתרון, ולכל סכסוך יש יישוב.

בעולם כזה אין אויבים כי אם רק סכסוכים סביב אינטרסים ואותם אפשר ליישב. אולם במציאות יש גם אויבים המוכנים להרוג מתוך שנאה טהורה, ללא אינטרס טריטוריאלי או אחר. כך ממשיך גם הרב זקס וכותב אנו עלולים ללקות בעיוורון תודעתי ולחשוב שהדרך שבה אנו רואים את הדברים היא הדרך שגם אויבינו רואים אותה. זו שגיאה שיכולה להביא לאסון".

פרופ' כהן המשיך ואמר: "זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל בשנים האחרונות. חשבנו שיש כאן אויב שאם רק נסדר לו רישיונות עבודה, נספק לו דלק ומזון ועוד, הוא יחשוב בצורה רציונלית, ולא ייכנס איתנו למערכה כי היא לא תשתלם לו. הוא בודאי מורתע. ובכן, טעינו בגדול. מילא אנחנו, אך התברר כי גם הגופים הממונים על הבטחון והמודיעין שאמורים להכיר את המנטאליות והתרבות של האויב, לא הכירוה מספיק לעומק והדבר הביא אותנו לאסון הגדול ביום חג שמחת תורה.

ביד ה', מ'עז יצא מתוק' והעוצמות, הרעות, האמונה ומסירות הנפש החבויות בעם התפרצו, תפסו את קדמת הבמה, והותירו את אולפני התקשורת והמומחים למיניהם במערומיהם. התורה בחוכמתה צפתה זאת וציוותה אותנו "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח". ציווי זה תמוה מאוד על רקע העובדה שאת המצרים לא רק שאיננו מצווים לזכור את רעתם, את השעבוד בן למעלה מ 200 שנה ואת גזירת 'כל הבן היילוד', אלא שהתורה מצווה אותנו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו'. האמנם? רק גרים היינו שם? לעומת זאת את עמלק שלחם בנו רק פעם אחת - אנו מצווים שלא לשכוח. מה פשר ההבדל?".

פרופ' כהן השיב: "זהו שורש ההבדל בין עמלק לשאר אויבנו. המצרים למשל חששו 'הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו... והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו'. זהו שחקן רציונלי ולכן כשהוא יבין שהמלחמה לא משתלמת לו הוא יישב איתנו לשולחן המשא ומתן. וכך אכן אמרו המצרים לפרעה 'שלח את האנשים הטרם תדע כי אבדה מצרים.' לעומת זאת, עמלק, כותב הרלב"ג, "לא בא לשלול שלל ולבוז בז כי אם להשחית את ישראל בעצם, וזה שאמר זכור את אשר עשה לך עמלק, רוצה לומר שמה שעשה לא עשה לא מפני חמדה ולא מפני כבוד ותפארת ונצחון כי אם לך כדי להשחיתך". עמלק נטפל לעם ישראל אף שהעם לא איים עליו ולא התכוון לכבוש אותו.

כעמלק אז כן איראן וחמאס היום, וזו לא קריאה להשמדת עם. להיפך. 'זכור' מידי שנה בשנה, לא כדי למחות את זכר עמלק - כי לרוב המפרשים מצוות מחיית עמלק לא קיימת היום אחר שסנחריב בלבל האומות - אך זכור כדי להיזהר. זכור כדי שלא תישבה בקונספציה, זכור כדי שלא תימכר לשקט ולשלווה, זכור כדי שלא תחשוב שאויביך מורתעים. זכור שיש אויבים ששונאים לשם השנאה ומוכנים גם להרוג ולחטוף וגם לאנוס ולבזוז למענה (ובכך מגלים את מערומי מניעיהם ומוכיחים כי לא מלחמת קודש היא). זכור להתייחס לאויביך על פי יכולותיהם הצבאיות ולא על פי כוונותיהם המשוערות על ידך. וכפי שהזכיר אליהו יוסיאן, שעד גיל 23 גדל באיראן, זכור שלא לאכול שוסי במקום שבו מנגבים חומוס".

פרופ' כהן המשיך ואמר כי הפילוסוף וולצר כתב: "אם ראיתם טרור, חפשו מאחריו את העריצות והדיכוי... תחילה הם משתיקים את חבריהם העומדים בדרכם ואחר כך הם עושים זאת לעם שהם מתיימרים לייצג (סינוואר אגב ישב בכלא הישראלי לא על רצח יהודים אלא על רצח של חמישה מבני עמו שנחשדו על ידו כמשתפי פעולה). הם שולטים בעריצות ועמם נושא בעל כורחו במחיר שלטונם'. התורה מזהירה אותנו לזכור שהרוע לא נכחד, עמלק לובש צורה ופושט צורה, אל נטעה באויבינו. זכור לא כדי לנקום אלא כדי ליצור כאן עולם מתוקן מרוע. ואנו שכחנו, טעינו באויבינו והבאנו על עצמנו אסון. הגבורה של חיילינו ושוטרינו נתנה לנו הזדמנות שניה: האם נזכור ולא נשכח?

לע"נ הנופלים, לרפואת פצועי המלחמה, להצלחת החיילים, ולהשבת החטופים. ולעילוי נשמת 21 לוחמי המילואים שנפלו השבוע באסון הבניינים וביניהם ישראל סוקול בנו של ד"ר יהושע סוקול מרצה במרכז אקדמי לב.

הכותב הוא המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, התארח בתוכניתו הקבועה בכאן מורשת, ועמד על כמה עניינים חשובים בפרשת השבוע המשתקפים בחיינו בכלל ובמלחמה הנוכחית בפרט.