רס"ן במיל' ד"ר איתן תורג'מן שנפצע באורח קשה בקרב בבית חנון, חוזר בשיחה עם ערוץ 7 אל הפציעה והימים שאחריה ומספר גם על התארגנות 'תיקון 2024' בה הוא חבר, הקוראת לשיח חברתי אחר.
לאולפן ערוץ 7 מגיע תורג'מן מעוד יום של שיקום ועל הקרב בו נפצע הוא מספר ומתאר כיצד לאחר השתלטות על מבנה הוקף הכוח שלו בידי חוליית מחבלים גדולה. טיל ששוגר לעברם שבר את הקיר שהוא עמד מאחוריו ומההדף הוא עף ונפל מגובה של שלוש קומות אל החצר בה היו המחבלים, ובדרך שאותה הוא מגדיר כדרך נס, עלה בידי חבריו לחלץ אותו. "האריות של הפלוגה הוציאו אותי משם והביאו אותי חזרה הביתה לאשתי ולילדים", הוא מספר.
מאז הוא בטיפולים ושיקום ארוך שעוד יימשך תקופה לא מבוטלת, אך עם זאת הוא חש מלא בכוחות לנוכח "האנשים המדהימים שמסביב". במחלקה בשיבא הוא פוגש פצועים רבים שהשיח איתם ייחודי בשל השפה המשותפת המוכרת לכולם, מה שלא יוכל למצוא בשום מקום אחר. בנוסף הוא פוגש במחלקה את כל עם ישראל נרתם מכל מגזר, מהארץ ומהתפוצות, לתרומה וסיוע בכל דרך ובכל צורך. "האחדות שם באה לידי ביטוי עד שאתה שואל את עצמך לאן זה נעלם במשך כל השנה הקודמת ואולי זה החסד שנעשה איתנו במקום הנמוך הזה".
בהתייחס למחאה שנושאים אנשי מילואים על מה שנראה כצמצום היקף הלחימה אומר תורג'מן כי הוא עצמו אינו מתמצא באופן אמיתי במתרחש בשטח בימים אלה, אך עם זאת להערכתו "אנחנו מצמצמים את העסק. אני מתרשם שכאילו עברנו לשלב ג' של הלחימה, אנחנו לא רואים סדרי כוחות והתקפות כמו שהיו. יכול להיות שזה מה שנצרך כעת וביושר אומרים נבחרי הציבור שהמלחמה תהיה ארוכה", הוא אומר בתקווה שהדברים אכן נאמרים בעקבות צורך מבצעי מקצועי ולא כדי לדחוק את היעד הכולל של ניצחון ישראלי בכלל הגזרות.
תורג'מן מספר על היערכות כוח האדם בפלוגה שלו, שבמהלכה התברר כי שלושה מהלוחמים אינם עונים. לימים התברר ששניים מהם, עומרי אחרק ונועם שי, נרצחו במסיבת ה'נובה' והשלישי, אלמוג סרוסי, נחטף ומוחזק בידי חמאס. על השניים שנרצחו הוא קובע כי מדובר ב"לוחמי על שאין לי ספק שכשנועם ואחרק נרצחו הם לקחו איתם בדרך לגן עדן כמה מחבלים ושמו אותם בגיהנום. סרוסי הוא אחד האנשים הכי טובים שיש לנו. אנחנו רוצים לפגוע ולמוטט את הדבר הזה שעשה לנו את הדבר הזה, את המפלצת הזו שעשתה לנו את השבעה באוקטובר. הייתי בנובה כמה שעות אחרי שהאירוע נגמר, הייתי בבארי, והתמונות האלה נצרבות על הקרנית וכנראה ילכו איתי עד יומי האחרון".
המראות והזיכרונות, אומר תורג'מן, מובילים לדריכות ורצון לנצח לא מתוך נקמה אלא מתוך שאיפה להביא סוף למציאות הזו. "אחרי מה שראיתי שם, אחרי מה שהם עבר בקיבוצים ובשדרות, המשימה הייתה כל כך ברורה לנו. הייתה תקופה של שלושה שבועות שהתאמנו בצאלים והיא בדיעבד עשתה לנו טוב. הצטיידנו והתכוננו יותר טוב למשימה וכשיצאנו לדרך יצאנו כמו אגרוף, ואני לא יודע אם מישהו אי פעם ראה דבר כזה במלחמות ישראל, אולי ב-82', אבל בטח לא בדור שלי". המראות של מה שנעשה לנרצחים ולנרצחות טוענות את הלוחמים בדריכות שאין כדוגמתה, הוא אומר.
באשר לשיח סביב העסקה לשחרור חטופים ודרישות החמאס הוא אומר: "בתקווה ובתפילה שכל החטופים והחטופות יחזרו הביתה ושנראה אותם כמה שיותר מהר, אבל עצם העובדה שחמאס בכלל דורש מחיר כלשהו ומדבר על עסקה, זה אומר שלא הכנענו אותם עדיין, שהחמאס עדיין לא על הברכיים. חמאס צריך להתחנן לעסקה ולא להציע ולבקש מחיר בכלל. הוא צריך להיות על הברכיים ולבקש שנעצור. זה המחיר היחיד שצריך לשלם פה. זה רק מראה שיש לנו דרך ארוכה בדרום, דרך ארוכה למיטוט החמאס, ראש הנחש צריך להיחתך, ועצם זה שמדברים בכלל על עסקה מראה כמה אנחנו רחוקים מזה".
"בהתייחס למיזם תיקון 2024 בו יש המגדירים אותו כ"הביביסט" של המיזם, הוא קובע כי מדובר בהגדרות מהתקופה של פעם, התקופה הרחוקה שלפני השבעה באוקטובר. לזאת הוא מוסיף ואומר כי בעיניו "כמי שחזר משדה הקרב, מפלוגת מילואים שמורכבת מכל עם ישראל ובשיקום ראיתי את כל עם ישראל, אני אומר לך שגם ימין ושמאל זה דיבור של פעם. עכשיו צריך לדבר על הביחד".
ואולי הסיסמאות הללו טובות כסיסמאות, אבל לא ניתן למחוק את האידיאולוגיות שמניעות את חיינו ומחלקות את כולנו לימין ושמאל? על כך הוא אומר כי יש מקום לכל האידיאולוגיות וברור לו שתפיסתו היא ימנית ועם זאת ההגדרות לטעמו היטשטשו והתברר שההגדרות של כן או לא רפורמה נמחקו בשדה הקרב. "אומרים לי 'אתה מילואימניק והיית צריך שיחפו עליך גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל, אנחנו פה לא חווינו את זה'. אבל מה, פה בארץ ישראל אנחנו לא צריכים אחד את השני? המלחמה הלכה לאנשהו? המלחמה נמצאת בכל מקום. זו לא רק המלחמה נגד החמאס והאויב הברור אלא גם נגד הקרע בעם. יש לנו אתגרים גדולים שמחייבים לשקם את הארץ, את העוטף, את הצפון והדרום, את הכלכלה ואת החינוך. את כל אלה אנחנו לא צריכים לעשות ביחד? אלה דברים שקרעו את העם ואנחנו מדברים על תיקון ורוצים להביא את שפת התיקון כי ראינו שאפשר אחרת אחרי שראינו את ערכי הרעות האחדות ולקיחת האחריות".
את התחושות הללו מקווה תורג'מן להביא משדה הקרב לזירה האזרחית בישראל, אך מאחר ואחת השאיפות של המיזם היא הקדמת בחירות עולה מיד השאלה אם לא הוקם כל המיזם הזה לתכלית אחת של הפלת הממשלה. תורג'מן מסרב להגדיר את ההתארגנות כהתארגנות מחאה אלא כהתארגנות של בנייה ותיקון ולדבריו אחד היעדים הוא הקמת ממשלת תיקון, בחירת כנסת מתקנת שנבחרי הציבור שבה מחויבים לתיקון הזה ומתוכה תצמח ממשלת תיקון.
יעדיה של הממשלה הזו, הוא אומר, יהיו אתגרים ממוקדים של תיקון ובנייה. ,כרגע בשיטת השלטון בישראל הדבר הזה עובר דרך בחירות. אנחנו לא מדברים על בחירות עכשיו אלא על קביעת תאריך מוסכם לבחירות, מה שיוריד את המתח. לתחושתי אנחנו מאבדים את הזיכרון של הביחד. דברים מתחילים לבעבע וגם בממשלת החירום מתחילים להכפיש ולהדליף, זה לא ביחד. דברים מתחילים להרים ראש מחדש".
האם אפשר כעת לדבר על קמפיין בחירות? תורג'מן מצפה מנבחרי הציבור לנהל מה שהוא מגדיר כקמפיין נקי שבו ידברו את שפת התיקון, כהגדרתו, שיח שיחדל את מדמנת השיח הקיים. "במילואים מדברים פוליטיקה כשמחכים למשימה הבאה וכשנמצאים בעמדה עם הנשק מכוון, קפלניסטים ונערי גבעות מתווכחים אבל מדברים נקי. זה מה שידעתי והרגשתי שם, אבל אחרי כמה ימים מאז שירדתי מהמסוק נכנסתי לחדשות וראיתי שהפוליטיקאים והמנהיגים לא איתנו. על מה הם מדברים? העם הזה לא מפורק ומפורד כמו שאתם עושים ממנו. דברו את שפת התיקון ואם נגיע קמפיין נהלו אותו יפה. למה לדבר סרה? אם אתה חושב שאתה טוב יותר למדינה, תציג את זה ככה. אחת המטרות שלנו היא להביא לשיח מתקן".
ההתארגנות, הוא אומר, תמשיך ביחד על אף שחברים בה אנשי ימין ושמאל גם יחד. "לא ניפרד ולא נלך כל אחד למפלגה. אנחנו מתקנים ביחד". האם תוקם מפלגה של ההתארגנות? "חס ושלום, לא כרגע".
השיחה עם תורג'מן מסתיימת בסיפור התחושה שלו כמילואימניק שהותיר את רעייתו בחודש התשיעי להריונה כביטוי לעורף המחזק שנותר בבית והעניק כוחות ללוחמים שבשטח.