בתיכון למנהיגות מדעית בלוד מרשת החינוך 'עתיד' בעיר התקיים לפני מספר ימים האירוע השנתי שמדמה דיונים באו"ם בסוגיות שונות.
באירוע השתתפה גם נציגות דיפלומטית מחו"ל ועליו שוחחנו עם מנהלת בית הספר, גאולה סתי, ואחת ממשתתפי האירוע, אליה סטון, תלמידת כיתה י"ב.
סתי מספרת על הכנס אליו מגיעים 400 תלמידים מכל רחבי הארץ על מנת לדון בבעיות העולם, ואת זאת הם עושים במתווה ועדות האו"ם השונות ומשתנות לעיתים לפי צורך השעה. מספר חודשים מראש מתבקש כל תלמיד להכין את עמדתו לאחר חקר אודות הסוגייה הנדונה ואודות עמדת המדינה אותה הוא מייצג, ובהתאם הוא מציג את העמדה, גם אם מדובר בעמדה או מדינה שהוא באופן אישי מתנגד להן. כך קורה שכאשר מדברים על משבר הגרעין בפקיסטן העמדה המיוצגת היא זו של פקיסטן.
המיזם כולו נכתב מאורגן ומובל על ידי התלמידים עצמם ומגיעים אליו גם בוגרים המסייעים יחד עם מורי בית הספר להכנת האירוע. בנוסף, כאמור, משתתפת באירועים השנתיים הללו גם נציגות דיפלומטית מחו"ל. השנה נכחה באירוע שגרירת מלטה בישראל וכך גם נציגים מבלגיה.
אליה מספרת על הדיון המיוחד שהתקיים השנה והפעם הוא לקח את ועדות האו"ם הבית-ספריות לדון בפרשה מהעבר הרחוק, מלחמת טרויה. זאת לאחר שבשנה שעברה הדיון עסק במלחמת רוסיה אוקראינה.
המבנה נותר מבנה של ועדות האו"ם אך הנושא היה רחוק והיסטורי. בחדר אחד ישב הקבינט של טרויה ובחדר אחר ישב הצד היווני וכל צד הציג את טיעוניו וניסה לשכנע. אליה מספרת כי הדיונים עסקו בשאלות הנוגעות למאפייני המלחמה ולהפתעתה גם לסוגיית הדרישה של חלק מהנציגים להגיע להסכם שלום שכולל מידה מסוימת של כניעה. עמדה זו לא זכתה לרוב אך היא בהחלט נשמעה ותפסה מקום סביב שולחן הדיונים.
שאלנו את אליה אם אין חשש שבדיון שכזה, העוסק בסוגיות היסטוריות, התלמידים "ילכו" רחוק מהמתווה שאליו הלכה ההיסטוריה ויגיעו לעיצוב מחדש של מהלכיה כפי שלא התרחשו באמת. אליה משיבה ומציינת כי תפקידה כמי שארגנה את הדיון היה גם לכוון ולעדכן את המשתתפים בעדכונים חיצוניים שיכווינו את הדנים בהתקדמות העלילה האמיתית, ובהתאם הם התגמשו.
עוד אנחנו שואלים אם הדיון כולל גם את מה שקיים באופן משמעותי כל כך בדיוני האו"ם האמיתיים, תככים, אינטרסים, אינטריגות, מהלכים מתחת לשולחן וכיוצא באלה, ואליה משיבה שאכן המודל הבית-ספרי הוא נקי ומוסרי הרבה יותר מזה האמיתי משום שהוא מבוסס על חקר משמעותי של התלמידים את הסוגייה לעומקה ובהתאם הם מציגים את עמדתם.
עוד שאלנו את גאולה סתי, מנהלת בית הספר, אם ניסיון העבר מלמד שקל או קשה יותר לתלמידים לייצג את העמדה הישראלית והיא משיבה ומציינת כי הבעיות הכלל עולמיות הופכות בשנים האחרונות למורכבות וסבוכות יותר, כאלה שכבר אין בהן שחור ולבן ברור ומוגדר וההתמודדות מחייבת מקוריות ופתרונות יצירתיים. מתוך כל זאת מאמצים התלמידים יכולות להתמודד עם בעיות ועם אתגרי הסברה הנוגעים גם לנו כאן בישראל באופן טוב הרבה יותר.