שבע שנים לקחו לאלירן פלד לעשות את סרטו הראשון ובהלתי נשכח 'המנצחים'. וכולו כיום בן 32. ב- 1.10.23 היה הסרט אמור לעלות לאקרנים, אבל מאז הכל השתנה והסיפור שתוכן להיות סיפור אישי ואקטואלי, הפך להיות סיפור נוגע ללב ומעל הכל כואב.
ישראל של 1967 מסוחררת מאופוריית הניצחון של מלחמת ששת הימים, אלה הם גם ימי תהילתה של נטע אגמון, שעזבה את קיבוץ נצר סירני ועברה לתל אביב כדי להגשים חלום ולהפוך לשחקנית מפורסמת. אך בעוד היא נישאת על גלי ההערצה, היא מתקשה לזהות את אהוב ליבה שחזר אדם אחר מהמלחמה ואת חבריה שחלומותיהם התנפצו לעד.
הסרט החדש הוא מפגש רלוונטי מאי פעם עם המציאות הישראלית. במאי הסרט אלירן פלד מספר שיצר את "המנצחים" בעקבות החוויות שלו מתקופת "צוק איתן", שם הבין לראשונה על בשרו את מחיר המלחמה, את הלופ הבלתי אפשרי שאנחנו חיים בו ואת המחירים הכבדים שאנחנו משלמים.
"את התחושות שלי מאז השלכתי על סיפור היסטורי מ-1967, מתוך מחשבה שאם מספרים אותו על הניצחון הגדול בהיסטוריה אז הוא נכון על כל מלחמה באשר היא. גם בניצחון יש מפסידים רבים", הוא אומר ומוסיף ה-7 באוקטובר שם את הכל בקונטקסט אחר ומכאיב יותר מכל מה שיכולתי לדמיין.
זה כבר לא סרט על חוויה אישית מ"צוק איתן" והוא גם לא הרהור על העבר שלנו כמדינה, או נורת אזהרה על מה שעלול להגיע - זו תמונת מצב של ההווה שלנו, של המציאות הישראלית.
"במהלך התחקיר המעמיק טרום הכתיבה, נפגשתי", הוא מספר, "עם הלום קרב ממלחמת ששת הימים, שסיפר לי שהוא הרגיש אז כמו דמות אילמת בעולם מוזיקלי. הניגוד המרתק הזה הוביל בעצם להחלטה להפוך את הסרט למחזמר. כשידין גלמן שהוא חבר כמו אח עבורי, נפצע באופן אנוש תוך כדי הלחימה בבארי, אני פשוט איבדתי את זה. הגעתי לבקרו ומצאתי עצמי בוכה בלובי של בית החולים המשולט בעשרות שלטים עליהם כתוב "אנחנו המנצחים". בתוך האבסורד המוחלט הזה נפל לי האסימון: זאת בדיוק התחושה שתיאר לי אותו הלום הקרב, והמשפט הזה הוא בעצם חלק בלתי נפרד מהמהות של לחיות פה" הוא מסכם. ואכן כך היא המציאות.
סרט מוזיקאלי יפהפה עם 119 דקות מאד אקטואליות.