היוצר פינחס כהן כתב בעזה שיר מרגש אחרי שחברו הקרוב ידידיה אליהו נפל בקרב.
"את השיר כתבתי לזכר חברי לישיבת צפת ידידיה אליהו הי"ד שנפל בתחילת התמרון הקרקעי, ולזכר חברי לישיבת תפוח גלעד ניצן הי"ד שנפל בצפון רצועת עזה", מספר כהן בשיחה עם ערוץ 7.
הוא מוסיף, "את השיר כתבתי במהלך המלחמה, בהיותי במילואים לפני הכניסה לחאן יונס שברצועת עזה. היינו בלחץ של לחימה ואימונים לקראת התמרון הקרקעי, ופתאום פגשתי אותו. אדם בן 70+ לבוש מדים שהגיע קצת באיחור, היה נראה לי קצת מוזר, מה הוא עושה פה? שאלתי קצת חברים מאיפה הוא ומה התפקיד שלו. ואז זה הגיע, שלמה סלאמה, לוחם ביחד איתי בגדוד 7016 שקם עכשיו מהשבעה על הבן שלו שנפל בתחילת המלחמה, הייתי חייב, פשוט חייב להיפגש אתו, להבין מאיפה הכוחות, מאיפה התעוזה להמשיך ולבוא להילחם".
"ישבנו ודיברנו על הארץ, על העם, על המלחמה שהייתה בינינו לפני ואיך הכול התאחה ברגע. אני חייב לומר – הבן הגיבור שלו לא היה מוזכר בשיחה, שום בכי, שום כאב, כאילו כלום – למרות שאני מודה, ממש ניסיתי שהוא יספר לי עליו, שהוא יספר לי שהוא אב שכול, ושהוא צריך קצת זמן, אבל זה פשוט לא הגיע.
וכשנכנסו פנימה יצא לי קצת לחשוב, איך באמת האנשים האלה ממשיכים הלאה? אחרי שהם קברו את היקר להם מכל? איך אימא ממשיכה אחרי שאיבדה את בנה ומה עם הילד הקטן שעכשיו בלי אבא. והאישה? שרק חלמה להקים בית עם בחיר ליבה, שמחכה ליום שבו הגיבור שלה יפתח את הדלת ויחבק חיבוק חזק ולא יעזוב, איך היא ממשיכה מכאן? אז נכון, הוא היה גיבור הוא הלך ונלחם והקריב את חייו, אבל המשפחה, האנשים הקרובים, שממשיכים את החיים – הם הפכו עכשיו להיות הגיבורים", סיכם כהן.