מאות ליוו היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון את סמ"ר רון יונתן רויטמן (23), שנפל ביום שישי בפיגוע הירי בצומת יהודה סמוך לחברון. בני משפחתו, בת זוגו וחבריו נפרדו ממנו בדמעות ובדברי הספד כואבים.
רויטמן שירת כמפקד כיתה בגדוד ארי (775) של חטיבת החילוץ בפיקוד העורף. הוא נהרג לצד סמל יובל שי סוילם (20) מהוד השרון, במהלך היתקלות עם מחבלים.
אחד ההספדים הכואבים היה של אלה, בת זוגו של רון, שסיפרה כיצד חברות שנרקמה במהלך ההכשרה הצבאית הפכה לסיפור אהבה. "אהבת חיי, נראה לי בלתי אפשרי לנסות ולסכם אותך בכמה דפים, לסכם אותנו", פתחה את דבריה. "רונצ'וק, יום אחד איתך מרגיש כמו הרפתקה של שנים, אז איך לעזאזל מסכמים אותך ככה?"
אלה סיפרה על רון שהכירה: צעיר שנון, מצחיק ומלא חיים, שתמיד הצליח למשוך אליו את תשומת הלב. "הייתה לו ציניות מצחיקה שאהבתי, תיאטרלי ושנון. התמכרתי אליו. הוא תמיד היה במרכז, אבל לא בצורה מעצבנת, אלא כי הוא היה שמח. הוא היה שר בקולי קולות".
לדבריה, הקשר ביניהם נבנה בהדרגה, עד שרון החליט לעשות את הצעד הראשון: "רון ואני הפכנו לצמד. חיפשתי אותו בעיניים שלי. בסוף ההכשרה רון אזר אומץ וסיפר לי מה הוא מרגיש. לשנינו היה ברור שיש שם משהו".
היא הודתה שבתחילה התקשתה לדמיין זוגיות עם מי שהיה החבר הטוב ביותר שלה, אך רון לא ויתר. הוא ביקש הזדמנות נוספת לשוחח איתה, והשניים הפכו לבני זוג. "היינו צמד, אהבה טהורה. הוא הפך מהחבר הכי טוב שלי לבן הזוג הכי טוב שהייתי יכולה לבקש", סיפרה. היא נזכרה גם במחוות הקטנות שלו, ובהן זרי הפרחים שהיה מביא לה בכל הזדמנות.
את דבריה חתמה בפנייה ישירה אל אהובה: "אתה העוגן שלי. היה לך כל כך חשוב שיהיה לי טוב. איך מתעוררים בלעדיך?"
גם אחיו של רון, דוד, התקשה למצוא מילים שיתארו את האובדן. השניים, כך סיפר, היו הרבה יותר מאחים. הם חלקו כמעט הכול, מחדרים ובגדים ועד לרגעים הקטנים של חיי היומיום.
"אח שלי, החבר הכי טוב שלי. אני זוכר שישבנו פעם וחשבנו מה יהיה במצב שאחד מאיתנו ייפול, מה היינו רוצים שיגידו עלינו. לא אהבת לדבר על זה, לא הייתה בראש שלך אפילו אופציה כזאת", סיפר.
"אתה אחי הקטן, אבל היית כמו אח תאום", המשיך דוד. "היינו מתפוצצים אחד על השני, רבים וכועסים, אבל היינו גב אחד לשני. חיפינו ודאגנו, ראינו סדרות יחד. השלמנו אחד את השני".
בסיום ההספד פנה אל אחיו: "אתה העולם שלי, החצי השני שלי שנלקח ממני. אתה האש הכי חזקה והכי חכמה שראיתי. תמשיך להאיר לנו מלמעלה, אנחנו נדאג לכל השאר".
אחותו יונה תיארה אח שתמיד אפשר היה לסמוך עליו, שהיה נענה לכל בקשה של המשפחה, בכל שעה. דווקא משום כך, השיחה האחרונה שלא נענתה הפכה עבורה לרגע קשה במיוחד. "חיכיתי על הקו, והאוזניים שלי חיכו שתענה לי. אתה אח למופת, מצטיין בכל דבר שנגעת בו. אני הפעם מאוכזבת ממך. היית יכול להתאמץ יותר ולחזור הביתה. אני אוהבת אותך, אחי הקטן", נפרדה ממנו.
אביו של רון, אלכסנדר, אמר קדיש על בנו, ובהמשך נפרד ממנו ברוסית: "אני מאוד אוהב אותך, בן קטן שלי. אני מאוד אוהב אותך, אני מאוד אוהב אותך".
אמו, מרינה, ביקשה אף היא להיפרד מבנה בשפת האם שלה. "קודם כול, תודה לכולם שבאתם. אני אגיד כמה מילים ברוסית. מצטערת בפני מי שלא מבין, אבל ככה הלב שלי מדבר", אמרה לנוכחים לפני שהמשיכה את ההספד ברוסית.
רויטמן וסוילם נהרגו ביום שישי בבוקר, כאשר שני מחבלים פלסטינים מחברון הגיעו ברכב לצומת יהודה בכביש 35 ופתחו בירי לעבר כוח צה"ל שפעל במקום. בין המחבלים ללוחמים התפתחו חילופי אש שנמשכו יותר מ-20 דקות. כוחות נוספים שהוזעקו לזירה הצליחו לאגף את המחבלים ולחסל אותם.