רקבון מטכ"לי

זה כארבעה חודשים כבר שטובי בני ישראל לוחמים במסירות נפש עילאית להגנה על עמנו, על מדינתנו ועל עתידנו ברצועת עזה.

את המלחמה הזו פרצה בעקבות האכזריות החייתית של אלה שצה"ל וממשלות ישראל מתעקשים לכנותם אנשי חמס, וזה מתוך סירוב עיקש להודות שלא רק נגדם אנו נלחמים, אלא נגד כל מה שאותם אנשי חמס רואים כ'עמם'. אמרתי 'מתעקשים' משום שגישה נוצרית רקובה אוחזת בכל השדרה של הפקוד העליון של צה"ל מאז הסכמי אוסלו.

שמעון פרס, שלא שירת בצבא בחייו אבל אחוז שגעון גדלות משיחית בעיוותיו האינטלקטואליים, רקם הסכמים עם אש"ף מאחורי גבה של ממשלת ישראל, עובדה שנחשבת עבירה חמורה ביותר, הצליח לסחוף את כל הפיקוד הבכיר של צה"ל לתוך קלחת רותחת ומסריחה של הפוליטיקה תבוסתנית, והם הפכו מרצון או לא ל'פוליטיקאים על'.

בעקבות זאת ומכאן והלאה הפיקוד הבכיר יישר קו עם גישתו, ועל מנת להפוך אותה לנחלת העם כולו, הוא הפך גם ל'אינקוויזיטור רוחני וערכי' הבוחן אף את עמדותיו האידאולוגיות של כל חייל, ובמיוחד לפני כל מינוי חשוב, חסם את כל מי שאינו מזדהה עם ה'אג'נדה' של בכירי הפנתיאון המטכ"לי, ודאג לזרוק החוצה משורותיו כל קצין בכיר דתי ה'עלול' להתמנות למשרה בכירה (דוגמת וינטר ועוד), עיצב 'קוד אתי צה"לי' נטול כל ערך יהודי ולאומי, סיכן אלפי חיילים ועוד יותר אזרחים כדי לא לסכן את האויב, וכל זה מבלי לדבר על העויינות לזהות יהודית שורשית אמיתית, ורשימת הפשעים מסוג זה היא עוד מאד ארוכה.

אנו שרויים עדיין באמצע מלחמה, ורבבות מאחינו, בנינו, תלמידינו משרתים בקו ראשון ומסכנים את חייהם בשבילנו, לכן לא תיארתי לעצמי שאגיע יום מן הימים להעלות בכתב ביקורת, ועוד כה קשה, נגד בכירים בצה"ל, אבל עובדות חמורות ביותר הנ"ל ועוד נוספות, הביאו אותי להתעלם מתביעה מוסרית עליונה זו אף בשעות הקשות האלה לעמנו. את הפוגרום הנוראי והאכזרי שאין דומה לו בעוטף עזה פגע בנו, במדינתנו, בביטחוננו ובתדמיתנו עוד יותר ממלחמת יום הכיפורים. ומי אחראי על זה? אני מקווה שוועדת ממלכתית ראויה וכשרה, מטוהרת מריקבון פוליטי ואידיאולוגי תחשוף את האמת בשלמותה בבא הזמן.

אבל דבר אחד אפשר כבר לומר עתה: על פי הדיווחים, הרמטכ"ל, אלוף פיקוד הדרום וגם ראש השב"כ, דנו במהלך הלילה של שמחת תורה במצב החמור ובידיעות המודיעיניות לגבי בוקר שמחת תורה והסכנה לפלישה, ובחוסר אחריות משוועת החליטו לא לנקוט בשום צעד הגנתי שיכול היה לתת מענה לאיום. אם דיווחים אלה מדוייקים, די בהם כדי להטיל עליהם אחריות בלתי נסלחת על הטבח הנורא הזה! והדם השפוך יישאר רובץ על ראשם ועל כתפיהם ולדורי דורות, אף אם אין ספק שכל קודמיהם נושאים באחריות לא מבוטלת ביחד אתם.

כשלון ואסון מסדר גודל של עוטף עזה, החמור לאין ערוך מזה של מלחמת יום הכפורים, היה אמור להביא לידי התפטרותם של כל המפקדים האלה ובמקום, אבל הם בחרו להישאר, ויתכן בצדק לפחות בראשית המלחמה, כי לא מחליפים פיקוד עליון בשעות נוראיות כאלה.

אבל עתה שהמציאות השתנתה לטובה ב"ה, תמוהה היא העובדה שלא זו בלבד שהם נשארים מרותקים לכיסאותיהם על אף כישלונם הצורב, אלא שעוד התנגדו ומתנגדים לכל חקירה אובייקטיבית בנוגע להתנהגותם, חקירה מצד מבקר המדינה או כל גורם אחר, באמתלה שהדבר עלול לפגוע בתפקוד במלחמה, אבל משום מה חקירה מצד מקורבים חסידי עמדותיהם היו מוכנים.

זו עזות פנים וחוצפה ההופכות לבלתי נסבלות עוד יותר, כאשר מתברר שהם החליטו עתה לחקור את התנהגותו של תא"ל ברק חירם, דווקא אחד מגיבורי ישראל שנמנה על הראשונים שנחלץ ביום בשמחת תורה להגן על תושבי העוטף מבין הקצינים הבכירים, ולא ככמה חברים בכירים במטכ"ל. ומה רוצים לחקור? אירוע שאין לאף אדם יכולת לחקור משום שמדובר באירוע לחימה בתוך מצב קריסה מבצעי חסר תקדים, שהתקיים בתנאי קיצון מהמורכבים ביותר, שלא היה כמוהו ובעזרת ה' לא יהיה.

איזו בושה וחרפה! אותם הנושאים במלא האחריות על רציחתם של כ-2000 יהודים מהעוטף ומחיילי צה"ל, כי במשך שנים ראו את התעצמות החמס לנגד עיניהם וביהירות בלתי נסבלת לא נקטו בשום צעד למנוע אסון, מחליטים להקים ועדת חקירה נגד מי שמסר ומוסר נפשו להגן על עמנו. לא קשה לנחש מה מביא לנבזות כזו, ודי להכיר מעט מעמדותיו האישיות והערכיות של ברק חירם כדי להבין שדרכו אינה אהודה על כל אלה המוכנים לתרגל כפיקוד מרכז תרחיש בו מתנחלים 'עומדים' לחטוף 'פלסטינאי' בתגובה להרג ילדה יהודייה, אך לא חושבים לתרגל לחימה מול המשטרה הפלסטינית הערוכה להשמידנו ומחזיקה באמצעים לכך.

אבל את הדם הנקי של ברק חירם לא ניתן להם לשפוך, ונאבק בכל כוחנו נגד הנבזות והשפל המוסרי הזה בכל כוחנו. וב"ה לא אלמן ישראל, וב"ה, אין לכל חיילינו הלוחמים בקו ראשון כל קשר עם רקבון מסוג זה.

בינתיים התביישו חברי המטכ"ל המעורים בכך!