במאחז האוהלים מול איום המחבלים
במאחז האוהלים מול איום המחבליםצילום: צבי רדלר

הירי מהכפרים הסמוכים לקיבוץ מירב חזר. קליע שחדר לאחד הבתים כמעט ופגע בראשה של ילדה שישבה בבית, ולתושבים נמאס. כמה מהם יצאו להקים "מאחז" בין הקיבוץ לבין בתי הכפר המאיים.

צבי רדלר, תושב הקיבוץ, מספר על המאחז שלפי שעה כולל מספר אוהלים מוקפים בגדר מבד יוטה וזכה לכינוי 'מצפה עליזה' על שמה של תושבת הקיבוץ שנרצחה לפני 20 שנה כאשר מחבלים מהכפר ג'לבון הסמוך ירו על הרכב בו נסעה. "את הרצח הבא אנחנו רוצים למנוע".

כזכור, הקיבוץ היה עד לפני מספר חודשים יעד למתקפות ירי חוזרות ונשנות מהכפר ג'ילבון ומהכפר פקוו'ה. תושבי הקיבוץ נכנסו כזכור לכפר על מנת להוביל לצעד מעשי של הצבא למניעת המשך הירי, ואכן כוחות הצבא נכנסו אליו ורדלר מספר על תקופת שקט יחסי.

"הצבא נכנס במשך תקופה ארוכה עמוק לכפר ג'ילבון ופקוו'ה, כפר שבו בכל כניסת כוחות זורקים מטענים ונתפסים כלי נשק. הצבא היה תופס בתים בכפרים והייתה תקופה של שקט, אבל בשבוע שעבר שוב ירו על הקיבוץ. הקליע פגע מעט מעל ילדה שישבה בביתה. מדובר במחבלים שמגיעים כנראה מג'נין, מסתווים בתוך הכפר ויורים אל הבתים שלנו ממרחק של 300 מטרים", מספר.

לדבריו כבר מתחיל שיח אודות גדר גבוהה שתוקם סביב הקיבוץ, אך שיח ההתמגנות הזה נשמע לו ולחבריו כמו חזרה אל השיח שלפני השבעה באוקטובר. "שוב יש מי שחושב שגדרות יגנו עלינו, אבל אנחנו לא מתכוונים לחכות כאן עד שמישהו ימות".

לפי שעה כולל המאחז שהקימו תושבי הקיבוץ שלוש משפחות ובני נוער רבים שמגיעים למקום, מרחק כמאתיים מטרים מהקיבוץ וכ-60 מטרים מגדר המערכת. "יש לצבא עמדה לידינו, אבל אנחנו לא יודעים מה קורה בכפר. ביקשנו לשמוע מהמח"ט מה השתנה מבחינת המדיניות ומה ימנע את הירי הבא", אומר רדלר המעיר כי בעקבות בוקר שמחת תורה מרבית הגברים בקיבוץ גוייסו. "לא הגיוני שאנחנו יוצאים הגן על כל הגזרות וכאן יורים לנו על הבית".

"אי אפשר להמשיך כמו לפני השבעה באוקטובר. הם לא מאיימים סתם. הם יורים כדי להרוג בנו. חייבים לטפל באויב כשהוא קטן, לפני שהם יביאו מרגמות, נ.ט. ויחטפו כאן אנשים. לכן אנחנו יוצאים מאזור הנוחות לקראת הגדר כדי שהצבא ייכנס וינקה את הכפר מכלי נשק. הצבא יכול לחסום את הכביש בין ג'נין לג'ילבון ובכך להקשות על המחבלים לברוח".

מזג האוויר הקר לא מרתע את בני הנוער שמצטרפים למאחז האוהלים שהוקם. "ישנים על שניים או שלושה מעילים, אבל התחושה היא תחושה של שליחות חשובה ותקווה שנזעזע משהו", אומר רדלר ומספר כי כפי שבעבר נכנסו תושבי הקיבוץ לכפר על מנת לחייב פעילות נחרצת להשבת הביטחון, כך גם היום נשמעים קולות הן של חברי הקיבוץ והן של חברי קיבוצים שכנים שמציעים לשוב לאותה מתכונת ולהיכנס אל הכפר.

לדבריו, גם חברים מהמילואים ששומעים על הסכנה מציעים לחבור לאנשי הקיבוץ ולסייע במבצע כניסה לתוככי הכפר.

כאן המקום להזכיר כי רדלר עצמו ניצל בנס לפני כארבעה חודשים מירי מחבלים לעבר הקיבוץ. היה זה בערב חג הסוכות, שבוע לפני השבעה באוקטובר, כאשר הוא יצא אל החצר ולפתע נורו אליו משני כיוונים יריות שהתבררו בהמשך כירי מנק"ל, ככל הנראה M-16, ממרחק של 300-350 מטרים. הוא חזר בריצה לתוך הבית, אך שבעה חורים שנותרו בקירות הבית במסלול הריצה שלו כשנכנס פנימה מעידים על כוותם הברורה של המחבלים שזיהו אותו וניסו לפגוע בו.

"חייבים לשנות גישה מול הכפר לפני שמישהו ימות. אי אפשר לעשות את אותו דבר ולצפות למשהו שונה. חייבים להכריע את האויב ולא לומר שהם רק יורים ולא מתכוונים לפגוע. הם באים להרוג אותנו".