תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, מתייחס בראיון לערוץ 7 לליקוי המאורות המודיעיני שנגרם לישראל ברצועת עזה ולקושי להתנהל מודיעינית בגזרה ממנה יצא צה"ל במסגרת תכנית ההתנתקות ב-2005.
קופרווסר סבור כי אכן תכנית ההתנתקות פגעה ביכולות המודיעיניות של צה"ל ברצועת עזה, אך הוא רוצה להאמין שברבות השנים פיתחה המערכת חלופות יעילות אחרות במקום אלה שנפגעו.
"אין ספק שתכנית ההתנתקות פגעה ביכולת שלנו לייצר מודיעין אפקטיבי ברצועת עזה, אבל עברו כל כך הרבה שנים מאז ואני מניח ומקווה שמצאנו דרכים לתקן את המעוות ולאסוף מודיעין ברצועת עזה. הבעיה ברצועת עזה הייתה תכנית האיסוף ולאו דווקא היכולת לייצר מודיעין. מובן שיותר קשה כשאתה לא נמצא בשטח, אבל רצועת עזה עדיין קרובה מאוד אלינו ואפשר לאסוף בה מודיעין".
באשר למה שהוא מגדיר כתכנית האיסוף, אומר תא"ל במיל' קופרווסר כי תכנית זו "התמקדה בדברים מסוימים ופחות שמה לב לאפיקים אחרים שגם מהם יכול היה להתקבל מידע רב ערך, כמו למשל בכיסוי טקטי של הפעילות של חמאס, הישענות על תצפיתניות ועל כיסוי של מידע גלוי. זה הרושם שמתקבל מההדלפות השונות, אבל אני מציע לחקור לתחקיר".
ממה שבכל זאת כבר יצא לידיעת הציבור ופורסם מבין קופרווסר ש"לא בנו תכנית איסוף שהותאמה לתכנית הזו של 'חומת יריחו' (הכינוי בצה"ל לתכניתו של החמאס לכיבוש ישובים ישראלים) ולא בנו מודל התראה מתאים, וכתוצאה מכך כאשר עלו מידעים כאלה ואחרים לא קישור אותם למידע האחר שהיה להם, כך שזו לא רק בעיית איסוף מודיעין אלא גם של הבנת המידע שנאסף".
ואיך קורה שהמוחות המתוחכמים שיושבים במוקדי האיסוף והמחקר המודיעיני לא מנתחים נכון כל כך הרבה התראות ומידע? "אלו אנשים טובים שיודעים את מלאכתם, אבל ברור שמה שגרם לתופעה הזו הוא סוג מסוים של הנחות מוצא, קונספציה, לגבי האויב, הן ביכולתו לבצע את מה שהוא ביצע ותחושה שסגרנו לו את יכולת הפעולה התת-קרקעית, דרך הפעולה תלולת המסלול, דרך הפעולה של כלי טיס בלתי מאוישים ועוד ועוד, ולא לקחנו בחשבון שהוא לא ינוח אלא יחשוב איך הוא מבצע את התכנית שלו בכלים אחרים שמתאימים יותר למציאות החדשה שנוצרה. על פניו הדבר הזה לא נעשה היטב".
מוסיף קופרווסר ומציין כי "במקביל פותחה קונספציה שאנחנו מאוד טובים וידועים היטב איך היריב חושב ונערך. זו יהירות שאסור שתקרה במודיעין שחייב להיות בצנעה וצניעות גם יחד. נחכה לתחקירים אבל על פניו נראה שהדבר הזה לא היה. הדרך שבה נפנפו את התצפיתניות ואת ו' המפורסמת מ-8200 מעיד על מידה רבה של יהירות וביטחון עצמי מופרז, ואת המחירים שילמנו".
עוד שאלנו את קופרווסר מניסיונו כראש חטיבת המחקר באמ"ן, לאיזו מציאות על אמ"ן של היום להיערך לקראת העתיד, והוא תולה את תשובתו במציאות שתיווצר ברצועת עזה אחרי המלחמה. "אם ניכנס לשלב ממושך של טיהור השטח ובמקביל אוחזים בשטח ומבהירים שחמאס לא יוכל להשתקם ולא יחזור לשלטון בעזה, אז נוכל לבנות מציאות חדשה בעזה המבוססת על נרטיב אחר. הבעיה המרכזית במציאות שנוצרה היא שלא הבנו את הנרטיב הפלשתיני שכול כולו ממוקד במאבק בישראל וזה בסיס קיומו של הפלשתיני, המאבק בישראל עד הכרעתה הסופית. אם נצליח ליצור מציאות שבה הם יבינו שאין באפשרותם להכריע את ישראל ואין להם אלא להפנים את החובה לחיות לצידה של ישראל, זו מציאות אחת. אם נביא לשם את הרש"פ המחויבת לאותו נרטיב של מאבק ונותיר את החמאס על חלק מהרצועה, המציאות של המאבק תימשך ונצטרך לעבוד קשה כדי להשיג מודיעין שתכליתו למנוע פיגועי טרור קשים".
את המצב בו הרש"פ מבינה שלא תוכל להכניע ולהכריע את ישראל רואה קופרווסר כצעד ראשון והכרחי לקראת ההמשך. "תפיסת קיר הברזל הושתתה על הרעיון הזה. אנחנו רוצים לומר שכבר הגענו לקיר הברזל אבל לא, אנחנו עדיין רחוקים מקיר ברזל שמשכנע את הצד השני לוותר. חלק מהעולם הערבי הבין את המציאות הזו. יש לנו את הסכמי אברהם ושלום עם מצרים וירדן, אבל מול הפלשתינים אנחנו עדיין לא שם".
האם כלל הארגונים הפלשתיניים ובעיקרם חמאס ואש"ף הם אכן בעלי אותה תפיסת עולם ויעד, ורק הדרך אל היעד הזה היא הנתונה במחלוקת ביניהם? קופרווסר משיב ואומר כי "תמיד יש חריגים ושונים, אסור לצבוע את כולם בצבע אחד, אבל כל גורמי הכוח הפלשתיניים שותפים לתפיסה הזו שמונחלת דרך ספרי הלימוד, דרשות המסגדים, אמצעי התרבות למיניהם וכו' ולכן להגיד שנצליח להביא אותם לשנות כיוון בתוך זמן קצר זה חלום באספמיה. זו הולכת להיות עבודה של הרבה שנים קדימה", הוא אומר ומעריך כי לו היו מתחילים בעבודה זו בעבר לא הייתה הקונספציה משפיעה עמוקות כל כך על הגורמים המודיעיניים הרלוונטיים לפני השבעה באוקטובר.
"אני עצמי כתבתי ביוני 23' כתבתי מאמר גדול על הצורך לפרז את עזה ולהבין את היות האיום החמאס האיום המרכזי שבפניו אנחנו ניצבים גם אם האיום האיראני הוא גדול יותר מבחינת היכולות. האיום החמאסי הרבה יותר מיידי ומהותי, כי הם אלה שחיים את המחויבות לפעול נגד ישראל ולכן צריך לשנות את המדיניות מולם ואם לא נעשה זאת המחיר יהיה כבד שבעתיים. לצערי לא הקשיבו לי והיו תקועים בקונספציה".