המזרחן ד"ר מרדכי קידר טוען בשיחה עם ערוץ 7 כי התשובה לשליטה של הרש"פ ביו"ש והחמאס בעזה תגיע רק דרך חיזוק החמולות המקומיות, ומסביר כי יש להגיע למו"מ על החטופים רק מתוך עמדת כוח צבאית מובהקת בשטח, כשבסוף ההליך שארית אנשי חמאס תצא לגלות מהרצועה.
"אני עכשיו יוצא מדיון שהיה כאן, ביוזמתם של ח"כ השכל וח"כ רול, בנושא היום שאחרי אבו מאזן, כאשר היה כמעט קונצנזוס על כך שאסור שתקום מדינה פלסטינית". פותח ד"ר קידר ומתאר את ביקורו בכנסת: "מדובר על לא מעט מכוני מחקר שהגיעו לדיון הזה, וכל אחד מסיבותיו רואה סכנה קיומית למדינת ישראל ממדינה פלסטינית, כפי שיש כל מיני גופים בעולם, במיוחד בארה"ב, שרוצים להקים מדינה על הגב שלנו. רק שניים שהם חברים בתנועות שלום, צידדו בדבר הזה, אבל הרוב הגדול של הדוברים בכנס היה לחלוטין נגד הקמתה של מדינה פלסטינית, שתהפוך כך או אחרת למדינת אויב".
בנוגע לשליטה של הפלסטינים ביום שאחרי, סוגיה שדנו בה במהלך אותו כנס, טוען ד"ר קידר, "אני אומר בבקשה, יש גופים שלטוניים שקיימים, גופים חברתיים, שיש להם לגיטימציה, וזה המשפחות, החמולות. לשייחים יש לגיטימציה, יש יכולת השפעה, אומנם לא אוטומטית ולא אבסולוטית, אבל הם הרבה יותר לגיטימיים מאשר הרשות הפלסטינית, שהיא חסרת לגיטימציה כמעט לחלוטין".
"חמאס אנחנו לא רוצים אותה, אין לה לגיטימציה בינ"ל וישראלית, ולכן היא דחויה מכל פתרון. ולכן אם חמאס לא, והרשות לא, נותר החמולות, ולכן יש לפרק את הרש"פ לשבע אמירויות בערי יו"שׁ הערביות: חברון, יריחו, רמאללה, ג'נין, טול כרם, קלקיליה ושכם, שתהיינה נשלטות על ידי המשפחות המקומיות, כשישראל נשארת במרחב הכפרי לעולמי עד".
בנוגע לחלוקה של רצועת עזה לפי מנגנון זה, מסביר ד"ר קידר, "גם היא יכולה להיות מחולקת לחמש אמירויות על בסיס החלוקה האדמיניסטרטיבית של הרצועה, שקיימת מזה שנים רבות: בית להיא ובית חנון בצפון, העיר עזה מדרום לה, דיר אל בלאח מדרום לה, חאן יונס ורפיח שמדרום זה כבר מצרים. אלו חמש האמירויות שרצועת עזה חייבת להיות מחולקת כשכל אחת מהם נשלטת על ידי החמולות המקומיות. לא חמאס ולא עבאס".
"זו הדרך היחידה להשיג יציבות, שלום, פיתוח, מפני שהחמולות מצפות ליציבות, רוצות משילות, רוצות פיתוח, רוצות כלכלה טובה, בניגוד לארגונים כמו חמאס ואש"פ, שכל מה שהם רוצים זה להשמיד את מדינת ישראל, ומהרצון הזה הם שואבים את הלגיטימציה שלהם".
ד"ר קידר נשאל האם ניתן לראות ברחוב הפלסטיני מגמה של סלידה מחמאס ורצון לעתיד אחר, ומשיב כי "יש אנשים שכבר התחילו לדבר נגד חמאס, אבל לקראת תנועה עממית גדולה, אדירה שתצלוב את אנשי החמאס על עמודי חשמל, לזה עוד לא הגענו. אולי יגיע בהמשך, אבל זה עדיין לא מגיע. וכל עוד זה לא מגיע, חמאס עדיין מצליחים להשליט את שלטונם על ריכוזי אוכלוסין כמו בעיר עזה, שיש שם לא מעט אנשים שכנראה חמאס הם אלו שמנהלים את החיים שלהם, היום כשאנחנו מדברים פה".
לסיום מתייחס ד"ר קידר לסוגיית החטופים והמו"מ הנדרש בעניינם, וטוען: "ללא ספק עסקת החטופים חייבת להתבצע כך או אחרת, כי כנראה לשחרר יותר מ-130 בני אדם במבצעים צבאיים, לא ברור אם זה אפשרי".
"אני לא יודע את המצב בשטח, אבל לתחושתי זה קשה מאוד. לכן מתישהו יצטרכו לבוא למו"מ, כאשר אנחנו צריכים להגיע אליו אחרי שהכוח הצבאי מעל הקרקע של חמאס הושמד לחלוטין. מתוך עמדת כוח כזו אפשר לדבר עם סינוואר או עם מי ששם מחזיק את החטופים, כדי להגיע איתו לעסקה שהוא משחרר את החטופים תמורת חייו, שהוא יוכל לעזוב את הרצועה, אם ירצה עם דגל ירוק במקום דגל לבן, ומצידי שיעשה וי עם שתי האצבעות, כל עוד הוא מחזיר את כל החטופים והולך לו עם שארית אנשי חמאס לקטאר, אלג'יריה, טורקיה או לאן שירצה".