"מי שחושב שהמשרד שלנו מיותר – פשוט מנותק"

יום שני השבוע היה אחד הסוערים בכנסת בחודשים האחרונים. הסיבה לכך הייתה ההצבעה התקדימית להדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף, לאחר שהיה שותף בתביעה נגד ישראל בבית הדין הבין־לאומי בהאג.

הרוחות במסדרונות הכנסת סערו גם שעה ארוכה לאחר שההצבעה הסתיימה, ובה כידוע חברי הכנסת לא הצליחו להשיג את הרוב הדרוש להדחת כסיף.

באופן טבעי, ההצבעה על הדחתו של כסיף ליוותה אותנו כל הדרך ללשכתו של השר יצחק וסרלאוף, השר לפיתוח הנגב והגליל, ונמשכה לתוך פתיחת הריאיון. על פניו לא תראו סימני הפתעה מהתוצאות, שכן לאורך היום היה ברור למדי שלא יושגו 90 האצבעות. אכזבה, לעומת זאת, דווקא כן התגלתה על פניו ובקולו.

"מה שראינו עכשיו זה פשוט ביזיון. ראינו את גנץ, איזנקוט ולפיד נעדרים מההצבעה ומפילים אותה משיקולים פוליטיים לחלוטין. חלק מהאנשים שחתמו על ההצעה, חברי כנסת מיש עתיד, נעדרו ממנה. אתה מבין שהם עשו את זה כי הם מבינים שזאת האפשרות היחידה שלהם להרכיב ממשלה, או לכל הפחות הם רואים באפשרות הזאת, של ממשלה עם חד"ש־תע"ל, אפשרות לגיטימית להרכבת ממשלה", הוא אומר כשאנו מתיישבים בכיסאות בלשכתו שבכנסת.

ואולי הם הבינו שאומנם כסיף לא ראוי להיות חבר כנסת, והמעשים שלו מקוממים, אבל בחוק הקיים אין אפשרות להדיח אותו על כך, ולמעשה זה בסך הכול ספין?

"יפה שאתה מנסה לסנגר עליהם, אבל זה לא המצב. קודם כול, יש בהצבעה גם ממד הצהרתי. כנסת ישראל עומדת ואומרת שיש גבול למה שנבחר ציבור יכול לעשות. הניסיון לכפות על ישראל לעצור מלחמת אין ברירה, לאחר המתקפה האיומה שעברנו, חוצה את הגבול הזה. הם הפילו את האפשרות לתת את ההצהרה הזאת. אבל זה יותר מזה, כי מי שנמצא בכנסת יכול להרגיש את הסנטימנט שבו אירועים מתרחשים. כאן אני יכול להגיד לך בבירור שמה שהניע אותם הן ההשלכות הפוליטיות של ההצבעה, ולא החשש שבג"ץ אולי יבטל אותה".

זאת לא אמירה מוגזמת? הרי חבר הכנסת רון כץ מיש עתיד, שלא הצביע בעד הדחת כסיף, החל לפעול להסרת חסינותו כדי שיהיה אפשר להעמיד אותו לדין בפרשת תקיפת השוטר.

"קודם כול, בלי עין הרע יש שלל סיבות לזרוק את כסיף מהכנסת. אבל מעבר לזה, חייבים לומר שההצעה הזאת של חבר הכנסת כץ היא לעג לרש. היא מצמצמת את מעשיו של כסיף. ובוא נאמר בכנות, אני לא באמת רואה את ההצעה שלו מתקדמת לאן שהוא. זה נועד להיות ספין כדי להפחית מעט מהזעם הציבורי הסופר מוצדק על יש עתיד".

"מבין תושבים שחוששים לחזור"

את הריאיון אנחנו עורכים לאחר עוד יום עמוס במיוחד של השר וסרלאוף. באופן כללי, מדובר בשנה עמוסה ביותר בעבורו. עם הקמת הממשלה הוא הפך לשר הצעיר ביותר בתולדות הפוליטיקה, מאז הקדנציה הראשונה של אריה דרעי כשר לפני יותר משלושים שנה. במהלך השנה הוא נפרד מאביו, הרב יששכר וסרלאוף ז"ל, ותמונתם המשותפת מונחת מאחורי כיסאו של הבן בלשכתו. שיאה של השנה, כמו בכל מדינת ישראל, הגיע עם פרוץ המלחמה. מאז הוא עובד מסביב לשעון.

"מהר מאוד הבנו כאן במשרד שהערים המותקפות נמצאות במצב של חוסר אונים. התושבים צריכים עזרה ומהר. לכן כבר בשבעה באוקטובר הדבר הראשון שעשינו היה להזרים להם את כספי החירום של המשרד, בשביל שיוכלו להתחיל לנשום ולתת להם טיפה ודאות בתוך ים הכאוס הזה", הוא מתאר.

המשרד שלך יכול לעמוד באינטנסיביות הזאת? הרי במקור לא מדובר במשרד שנועד לעבוד בצורה כזאת ולהיות משרד לשעת חירום.

"יש הרבה מאוד דברים שלמדנו תוך כדי תנועה. אין ספק שמדובר בעולמות שונים, לפני המלחמה ואחרי שהיא פרצה. אני חושב שאנחנו עומדים במשימה הזאת בצורה די טובה. בסוף, לא סתם נשלח אותו מכתב ראשי רשויות, שעליו חתומים 127 ראשי רשויות, כולל דמויות כמו רון חולדאי. לא סתם הם התגייסו למאבק על התקציב של המשרד, כי בסוף היינו שם ועשינו. ביטלתי המון פרויקטים שרציתי להוביל, והסטתי את כל הכספים האלה, יותר מ־200 מיליון שקלים, לסיוע לרשויות בדרום ובצפון. יש בעיות שאנשים בכלל לא מצליחים להעלות על הדעת, ומישהו צריך לתת להן מענה, ושם מצאנו את עצמנו מסייעים. אלה לא דברים שביומיום המשרד שלי אמור לטפל בהם, אבל הבנתי שאם אגיע לתושבים שם ואסביר להם למה הדרישות שלהם לא קשורות אליי, אפרק את מעט האמון שעוד נותר בממשלה אחרי האסון הנורא. הבנתי שהמשימה שלי כרגע זה להיות האיש שהופך עולמות כדי לפתור את הבעיות שלהם. זה יכול להיות בעזרת תקציבים מהמשרד שלי, וזה יכול להיות בכך שארתום את משרדי הממשלה האחרים לעניין. זה מה שאני עושה כבר יותר מארבעה חודשים".

ולאור זאת, כמה פגע בך כשניהלו קמפיין לסגירת המשרד שלך?

"אני בזירה הפוליטית, אז מונחים כמו פגיעה ועלבון פחות רלוונטיים. אבל הרגשתי בעיקר ניתוק של כל מי שניהל את הקמפיין ההזוי הזה. מדובר בחבורת אנשים מהאוצר שלא טרחו לרדת שנייה לשטח ולראות מה באמת הצרכים של מאה וחמישים אלף המפונים. אחד מבכירי האוצר התווכח איתי בזמן דיוני התקציב. הוא אמר שבשביל מה צריך להמשיך לתקצב את המשרד כמו שהיה לפני כן, הרי כל הצרכים של המפונים מכוסים על ידי משרדים אחרים. אני רציתי לתת תקציבים לרשויות קולטות, כדי שהן יוכלו לסייע יותר למשפחות. בשלב ההוא כבר לא היה לי כוח להתווכח. אמרתי לו שאני אממן לו ולאשתו מכיסי הפרטי מלון לשבוע באילת עם המפונים, ושאחר כך יחזור ויגיד לי שאין להם צרכים ושהמשרד שלי מיותר. הם לא ירדו לראות את המפונים, לדבר איתם, לנסות להבין אותם. מי שיושב במשרד בירושלים וחושב שהוא יודע מה המפונים צריכים באילת, פשוט מנותק".

בארבעת החודשים האחרונים מבקר וסרלאוף בכל המקומות שאליהם הגיעו המפונים, מאילת בדרום ועד לבית שאן וטבריה בצפון. חלקם, הוא מספר, כבר רוצים לחזור לבתיהם, אחרים עדיין חוששים. בשבועות האחרונים נוקטת המדינה שורה של צעדים שיובילו לכך שהמפונים, לפחות אלה מהדרום, יחזרו לביתם.

אתה יכול להתחייב למפונים שבטוח להם לחזור הביתה?

"רק היום היה צבע אדום בעוטף. כולנו מבינים שעדיין יש טילים ואזעקות. זה אומנם בעצימות יותר נמוכה, אבל קיים. זה אומר שהבעיה לא נפתרה עדיין. המציאות שאמרנו שלא נהיה מוכנים לחזור אליה, עדיין קיימת. בתוך זה צריך להתייחס לסוגיית החזרה לבתים, וכאן המסר שלי ברור. מכיוון שעדיין יש רקטות ואזעקות, אסור למדינה לכפות על התושבים לחזור לבתים שלהם. המדינה צריכה לתת את האפשרות למי שמעוניין בכך, וגם לתת תמריצים, אבל היא לא יכולה לפגוע במי שבצדק עדיין חושש לחזור לביתו. צריך לעבור לשני מסלולים, מסלול למי שרוצים לחזור, כי כבר קשה להם במלונות, וזאת סיטואציה קשה מאוד, ומסלול למי שעדיין לא מרגישים שהם יכולים לעשות זאת. זאת האחריות שלנו להיות שם בשבילם".

בסוף זאת שאלה גדולה יותר מסוגיית המפונים. יש לנו שני חבלי ארץ שנחרבו וננטשו במלחמה, הנגב והגליל. איך בונים אותם מחדש?

"משבר פותח אפשרויות לצמיחה. אם נדע לנצל את האסון שקרה לנו בשביל לבנות מחדש והרבה יותר טוב ממה שהיה עד היום - נצליח. לפני המלחמה ממשלות ישראל נהגו להתייחס לחבלי הארץ האלה מהשפה ולחוץ. פיזרו סיסמאות וקלישאות באוויר, בלי שבאמת היה כיסוי לצ'ק הזה. עכשיו המשימה שלנו להוביל לכך שכל המערכות יבינו שחייבים להשקיע תקציבים עצומים בנגב ובגליל ולבנות אותם מחדש. זה חלק מהניצחון שלנו על חמאס ושאר מבקשי רעתנו. אנחנו צריכים להביא מאות אלפי משפחות לגור בחבלים האלה, ובשביל זה צריך להשקיע בכל השירותים האזרחיים ששנים לא בנו כאן. צריך פה חינוך, בריאות, תעסוקה איכותית, דיור בר־השגה. בלי זה, גם האידיאליסטים הגדולים ביותר לא יוכלו לצמוח כאן לאורך זמן".

וישנו אולי הדבר החשוב ביותר, וזה ביטחון, שכרגע לא קיים בשטח.

"זה הבסיס שבכלל לא צריך להזכיר. גם אם נשקיע בנגב ובגליל 200 מיליארד שקלים בשנה, בלי שלתושבים כאן יהיה ביטחון - אף אחד לא יחזור לנגב ולגליל, ואף תושב חדש לא יגיע לכאן".

"היעד - חמאס מובס לחלוטין"

גם השבוע, כמו בכל השבועות האחרונים, צה"ל ממשיך להתקדם בתוך הרצועה, והכניסה לרפיח כבר נראית כעובדה מוגמרת שתתרחש בזמן הקרוב. בד בבד יצאו דיווחים שונים על יחיא סינואר, החל מזה שהוא סובל מדלקת ריאות קשה ועד לשמועות שהוא כלל לא נמצא ברצועת עזה. בינתיים ההנהגה בישראל מנהלת מאבק בין־לאומי אל מול הדרישות לעצור את הלחימה.

כיצד בעיניך ייראה ניצחון מוחלט?

"כאשר חמאס מובס לחלוטין, כלומר שאין יותר לוחמים לחמאס, הנהגתו כולה מחוסלת, יש שליטה ישראלית מלאה בשטח, מי שלא מחוסל נכלא, וכמובן שחרור של כל החטופים. ככה צריכה להסתיים המלחמה".

זה יעד ריאלי?

"הוא בהחלט ריאלי, אבל הקונסטלציה הפוליטית שנבנתה מציבה אותנו מול מציאות מורכבת מאוד. יש הרבה מקומות שאנחנו מצליחים להשפיע בהם, אבל יש החלטות, במיוחד אלה שמתקבלות בקבינט המלחמה, שמתבססות על הקונספציות שהביאו אותנו לאסון הזה. יש לנו הרבה ביקורת, ואנחנו מנהלים הרבה מלחמות. השר בן גביר מאתגר אותם שוב ושוב, ורוב הדברים, בניגוד למה שחושבים, נאמרים בחדרים הסגורים ולא יוצאים החוצה. יש אנשים בקבינט המצומצם שעדיין חושבים ושבויים בתוך הקונספציה, וככה מתקבלות החלטות שנראה כאילו לקחו אותן משישה באוקטובר".

וכשזה המצב, אתה סומך על חברי קבינט המלחמה ועל ניהול המלחמה שלהם?

"אנחנו בודקים כל החלטה באופן נקודתי. מה שנכון בעינינו אנחנו מגבים, ומה שאנחנו חושבים שהוא טעות אנחנו נלחמים בו בכל הכוח. שילמנו מחירים ציבוריים כבדים מאוד על ההחלטה לוותר לווטו שגנץ ואיזנקוט הטילו עלינו. הציבור, ובצדק רב, כועס עלינו על כך. עשינו את זה בשביל האחדות שהייתה חשובה מאוד. אבל זה לא אומר שאנחנו חותמת גומי של קבינט המלחמה. אוי ואבוי אם זה יהיה המצב. לכן בכל פעם שאנחנו רואים שמתגבשת החלטה שאנחנו רואים אותה כמסוכנת, אנחנו נלחמים בה".

במילים אחרות, התשובה היא שאתה לא סומך על חברי קבינט המלחמה.

"זאת סיטואציה מורכבת. איך אפשר ללכת בעיניים עצומות אחרי מי שרוצים להכניס לפה פועלים פלשתינים? איך אפשר ללכת בעיניים עצומות אחרי מי שמובילים לפינוי חיילים משטחים ששחררנו, כשצה"ל עצמו אומר שזמן קצר אחרי שאנחנו יוצאים מאותם מקומות חמאס חוזר לשם ותוקף אותנו? אנחנו נמצאים בסיטואציה פוליטית מורכבת, ויחד עם זה אנחנו חייבים להמשיך ולהגיד את עמדותינו. אותן עמדות שבמשך שנים הפכו את מי שאמר אותן להזוי, רק בשביל שברגע האמת יתברר שאותם 'הזויים' צדקו לאורך כל הדרך".

אתם אולי מתבטאים רבות אל מול קבינט המלחמה, אבל בסוגיית חוק הגיוס, זאת שנוגעת לשותפים הטבעיים שלכם, אתם לא מתבטאים. איך אתם עומדים לתמוך בחוק שמשמעותו ריקון ישיבות ההסדר והמכינות, כשראינו את המחירים הכבדים שהמוסדות האלה שילמו במלחמה?

"הציבור הדתי הוכיח שהוא חוד החנית למסירות והקרבה. ראינו את זה לאורך כל המלחמה, הן בחזית והן בעורף. אנחנו מדברים פה על התגייסות בלתי נתפסת. אף אחד לא יכול להטיף לנו מוסר. אני לא מוכן לשמוע מישהו שמעז להטיף לנו מוסר על התגייסות ותרומה למדינה. זה לא שיח שאני מוכן לקבל יותר. וזה הולך לשני הכיוונים. אני הייתי אברך במשך חמש שנים, ויחד עם זה הייתי גם לוחם בגולני. אני יודע טוב מאוד מה הערך של שני הדברים האלה. המפלגה שלי היא המפלגה הכי קרבית בכנסת".

אבל בסוף בקרוב אתה תצביע בעד חוק שירוקן את ישיבות ההסדר והמכינות מתלמידים. זה אותו ציבור שלפני רגע שיבחת כל כך.

"זאת עדיין רק טיוטה של החוק, היא תעבור עוד הרבה שינויים, ונגיע למתווה מוסכם שלא יגרום את הנזק הזה. אבל זה חייב להיות בהסכמה. אי אפשר לנסות לכפות דברים כמו שלפיד ניסה לעשות ב־2013, ורק עצר את תהליך גיוס החרדים. ומי שחושב שאפשר לקבל חוק כזה שיפגע בציבור הדתי, שהקריב מעבר לכל פרופורציה במלחמה, טועה".

"עכשיו הציבור תומך בנו בגלל ההישגים"

בעוד ימים ספורים יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, ולראשונה מאז הקמתה עוצמה יהודית תתמודד עצמאית בלא פחות מ־40 רשויות. "זה אירוע מהפכני מבחינתנו. אנחנו בונים את התשתית שאיתה נוכל לפעול יותר ולקדם יותר את הערכים שחשובים לנו. המטרה שלנו היא להשיג כמה שיותר השפעה בזירה המקומית, ואנחנו רואים שזה אפשרי. יש לנו שורת מועמדים ראויה ביותר, וכל אחד שקיבל את החותמת עוצמה יהודית בראשות בן גביר - נבדק שהוא ראוי לחותמת הזאת", אומר וסרלאוף.

האם מהעובדה שאתם מתמודדים לבד ברשויות המקומיות, אפשר להבין שתתמודדו לבד גם בבחירות הבאות לכנסת?

"אני לא יודע אם נרוץ לבד בבחירות הבאות, אבל אנחנו בוודאות נוכל לעשות זאת. אם תתקבל ההחלטה, עוצמה יהודית תוכל לרוץ לבד לכנסת הבאה".

יש לך הסבר איך התבססתם על מספר דו־ספרתי בסקרים?

"קודם כול, אני לא לוקח את הסקרים כמציאות ולא מתאהב בתוצאות שלהם. זה נחמד ומשמח לראות שהציבור אוהב את הפעילות שלנו ומתחבר אליה. לפני שהוקמה הממשלה, כולם אמרו שעוצמה יהודית זה רק דיבורים ואנחנו לא נדע לתפקד בסוף כשרים. היום אף אחד כבר לא אומר את זה. יש לנו המון קבלות. מה שהשר בן גביר עשה במשטרה זה מהפכה ששנים לא עשו. לכן אני גם מאמין שבניגוד למה שראינו עד היום, הפעם לא מדובר רק במנדטים של אווירה, שהיום הם כאן ומחר הם הולכים למקום אחר. עד היום התמיכה בנו הגיעה בגלל הבטחות, עכשיו אנחנו מציגים גם שורה של תוצאות והישגים".

***