סמל ראשון עידו אלי זריהן בן ה-20 מירושלים, לוחם בסיירת גבעתי שנפל בקרב, הובא היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
האמא תפארת ספדה לו, "אתה הבן שלי, האור שלי, תמיד אמרתי שאתה תגרום לאנשים לעשות מה שאתה רוצה והם יחשבו שהם רוצים לעשות את זה. לשבת במרפסת ולנגן בגיטרה ולהוציא לנו את הכוסית, ותוך שניה חגיגה שלמה. אין לי מילים להיפרד ממך, אין לי. היום כשיצאנו מהבית כל הכביש היה מלא ילדים אנשים ומבוגרים עם דגלים, בדיוק כמו שאתה אוהב. כל הבית ספר, המורים החברים והמשפחה, מלא אנשים, בדיוק כמו שמגיע לך. אני מחבקת אותך, אני אוהבת אותך, אני לא אשכח אותך לעולם".
האחות רז ספדה, "אחי יפה התואר, מלך העולם שלי. לא האמנתי שאעמוד במצב שאני צריכה לכתוב עליך מכתב, אחי היפה. החצי שלי. כל החיים אמרתי שאני לא רוצה עוד אחים כי לא הייתי מוכנה להתחלק איתך באף אחד אחר".
רז נפרדה, "רציתי שתהיה רק שלי. ונשארתי לבד. עידו, סליחה אני מצטערת שאכזבתי אותך שלא שמרתי עליך מספיק ולא הייתי שם במקומך. אני נמצאת בסיוט ורק מחכה להתעורר ממנו. להתעורר לניגונים בגיטרה. להתעורר להוראות שאתה מחלק לי שידעת שבשבילך תמיד אעשה את הכל".
נציג הממשלה השר יריב לוין ספד, "משפחת זריהן היקרה, קרוביו וחבריו של עידו האהוב, אי אפשר להאמין. עידו עוד לא בן 21, כל החיים לפניו, והנה, הכל נגדע ברגע ארור ונורא. כמה גדול המרחק, היכן שמחת החיים של עידו והיכן המעמד המצמרר והנורא הזה. עידו למד במגמת תיאטרון, ניגן בגיטרה, ידע לנצל כל הזדמנות כדי לבלות. עידו שחקן בנשמה ושחקן נשמה. כשהגיע המועד להתגייס לצה"ל עידו, רציני ומחושב, ידע שהוא רוצה לעשות שירות משמעותי באמת והתגייס לגבעתי כדי לתרום הכי הרבה שאפשר".