הלך לעולמו מיכאל מיכאלי, לוחם הגנה ויקיר העיר רמת גן, הגבאי הוותיק של בית הכנסת המרכזי ברמת גן ופעיל בולט בתנועת המפד"ל.
מיכאל נולד ב1925 ובשנת 1936 עלה מפולין עם משפחתו לארץ והתיישבו במלאבס פתח תקווה בצריף ששימש כאורווה והפך לביתם.
בגיל 14 נמנה מיכאל על תלמידי המחזור הראשון של הישיבה הראשונה שהקים אבי הכיפות הסרוגות הרב נריה, ישיבת כפר הרא"ה. ב-1947 הצטרף להגנה והיה ממקימי מחלקת החי"ש (חיל שדה) הדתית הראשונה בהגנה עליה פיקד יצחק מודעי.
יחד הם השתתפו בהגנה על כפר יעב"ץ והסביבה ובקרבות הקשים על לטרון, עם הקמת צה"ל צורפה המחלקה לחטיבת אלכסנדרוני אתה השתתפו בכיבוש ושחרור כפר סבא והסביבה.
לאחר הקמת המדינה המשיך לשרת בצבא בסדיר ובמילואים והשתתף במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. עסק בקידום נוער וחינוך בלתי פורמאלי. היה ממקימי 'מפת"ן' (מפעל תעסוקה לנוער), בתי ספר שנועדו לתלמידים שנשרו מבתי הספר הרגילים ועד יציאתו לגמלאות שימש כמפקח המפת"נים במשרד העבודה והרווחה.
במהלך השנים יצא פעמיים עם משפחתו לשליחות בברזיל כשליח הסוכנות היהודית ופעל להעלאת יהודים לארץ. לאחר פניות שקיבל התמחה בשחרור עגונות מהבעלים שברחו ליערות העד בדרום אמריקה. מיכאל היה נוסע לכפרים הנידחים ביערות, מאתר את הבעלים המעגנים ומשכנע אותם לחתום על הגט.
עם התחלת ישוב הנגב והקמת העיר אופקים שימש מיכאל כחבר בוועדה הקרואה שמונתה לניהול העיר אופקים.
היה נשוי לנחמה מיכאלי, מחנכת שזכתה באות 'יקירת החינוך הדתי'. עם נישואיהם התגוררו בשיכון יד אליהו בתל אביב, ולאחר מכן עברו לרמת גן.
ברמת גן שימש מיכאל מיכאלי כגבאי של בית הכנסת המרכזי 'דובב עוז' במשך עשרות שנים. בנוסף היה שותף פעיל להקמת והפעלת מוסד ה'קמחא דפסחא' ברמת גן באמצעותו דאגו בכל שנה לקראת חג הפסח למעוטי היכולת. בנוסף, עסק בחסד של אמת והתנדב במשך שנים בחברא קדישא- תל אביב.
זכה לראות צאצאים רבים במספר תלת ספרתי, כאשר צאצאיו הרבים פרוסים בכל רחבי הארץ וביהודה ושומרון. אחד מחתניו הוא הרב יחזקאל יעקובסון, לשעבר ראש ישיבת שעלבים. נכדתו היא הזמרת והיוצרת טובה גדות. לאחרונה זכה לחימש עת נולד בן לנינתו, תושבת הישוב עדי עד.
