רב היישוב שוהם ויושב-ראש ארגון צהר הרב דוד סתיו הציג באולפן ערוץ 7 את מתווה הגיוס שלו ושל יו"ר הנהלת מרצ אורי זכי שלדעתו יביא לאחדות אמיתית.
"צריך לומר את האמת והיא שאי אפשר לכפות. צריך לומר אמת שניה שכל החוקים, לא משנה אם בא מימין או משאל - עשו מראית עין, מין ישראבלוף כזה של כאילו גיוס. אנחנו יודעים פחות או יותר את המספרים, יודעים שמרבית המתגייסים במסלולים החרדים היו תלמידי ישיבות גבוהות דתיות לאומיות, או חרדים לשעבר. נכון לרגע זה, מרבית המחזורים של החברה החרדית לא מתגייסים. מצד אחד אי אפשר להמשיך עם זה כאשתקד, מצד שני אי אפשר לכפות", מבהיר הרב סתיו.
הוא מצדיק את השיח בחברה הישראלית שמתייחס בחוסר סובלנות לאי ההתגייסות מצד הציבור החרדי. "בצדק החברה הישראלית כועסת, אבל צריך להבין שהחברה החרדית נכנסת לבונקר, מלכוד, כשהיא לא מציגה את הסיבה האמיתית לאי גיוס. הפטור הוא תורתו אומנותו. כלומר, מי שלא לומד שיתגייס. אבל זה לא נכון, כל החברה לומדת תורה יומם ולילה כמקצוע שבו משקיעים את מירב היום. רוב החברה החרדית עוסקת בעניינה ובעסקיה".
"החרדים כבולים למתווה של הפטור מבחינת תורתו אומנותו. אנחנו באים ואומרים - מה באמת מטריד את החרדים? התחושה הקשה ש'אם נשלח את הילדים לצבא הם יהיו חילוניים'. הם יושפעו מאורח החיים של הצבא שברובו איננו דתי, זה דבר שיש בו ממש, אנחנו יודעים שזה דבר שהציבור הדתי לאומי משלם מחיר", אומר הרב סתיו.
"הם באים ואומרים - אנחנו לא מוכנים. הסיבה האמיתית לפטור היא דת ולא תורתו אומנותו. אגב, כמו שבנות חרדיות פטורות מטעמי דת וחלק גדול מהבנות הדתיות מקבלות פטור בסעיף הזה".
הרב ממשיך ומפרט על ההצעה: "ההצעה של אורי זכי ושלי אומרת להרחיב את הפטור הזה גם על בנים. הבחור ישיבה בגיל 18 ללשכת הגיוס ויגיד שהוא חושש להתגייס מטעמי דת - באותו רגע נוצר נתק בין היות הבחור בחור ישיבה לבין הפטור מגיוס. הישיבות שמחזיקות את הבחורים האלה בכח וגורמות להם להיות רשומים בישיבה למרות שאין להם קשר עם הישיבה".
"מי שרוצה ללמוד ימשיך ללמוד - החלק הארי שהוא חפץ בלימוד תורה יוכל לצאת לעבוד. פתאום יראה שאין לו עבודה, הוא ירצה לרכוש השכלה. תבוא המדינה תגיד לו בבקשה - תגיע לשירות לאומי בכיבוי אש, בזק"א, במקום שלא יפגע באורח החיים שלך ותקבל מאיתנו שובר ללימודים כדי שתוכל להתקדם. תלך לשירות צבאי? תקבל שובר גדול יותר", הוא מסביר.
בהמשך הריאיון מספר הרב סתיו על התגובות שקיבל. "פנה אליי רב חרדי, מאחת הקהילות החשובות, והוא אומר לי שהוא מבקש עוד סעיף להצעה - תוסיף ותאמר שבאותן מסגרות צבאיות או שירות לאומי, הבחור יצטרך להמשיך ללמוד שעה או שעתיים. ההליכה למסגרת הצבאית או מסגרת של שירות לאומי היא תהיה כרוכה גם בשמירה על אורח החיים הדתי. הרעיון הוא שאי אפשר לכוף מיליון אנשים ללכת לבקו"ם, אפשר לעודד אותם להתחיל לשאת בנטל הכלכלי".
בנוגע לטענות כי החברה החרדית לא חוששת מהדפיקה בדלת ולא מסכנת את חייה למען המדינה אומר הרב סתיו: "א' זה נכון. אני אידיאולוגית חושב שלחברה החרדית יש כתם מוסרי ענק. היא חברה של חסד, היא חברה של המון דברים מופלאים, הקפדה על מצוות, הקפדה על ערך תלמוד תורה, יחס מכבד ללומדי תורה - אי השירות הצבאי הוא כתם עמוק על החברה. אבל אי אפשר לתקן כתמים בזבנג וגמרנו".
כשנשאל מה יענה לטוענים כי מדובר ב'קמפיין שמאלני' השיב, "אנחנו במרכז הרב לא למדנו שצריך לשרת בצבא? אני חושב שצריך לעשות הפרדה בין קמפיינים שאליהם אנחנו לא נתייחס, אבל אסור שנוותר על האידיאולוגיה שלנו שאומרת חד משמעית, כולם צריכים לשרת. אבל, בסוגייה הזו, החברה החרדית, אני לא בא מהמקום הנמוך והפופוליסטי שאומר לחייב אותם ולשלול להם אזרחות- אני בא מהמקום שמבין שצריך להכיר בחששות אבל לא לעשות ישראבלוף".
"המנהיגות העסקנית היא הפוחדת את הפחד הכי גדול מההצעה הזו כי היא אומרת במהות שלה - לא פוגעים בלומדי תורה או באף חרדי. אנחנו נותנים לכל אחד לבחור את עתידו ואת עתיד חייו. תסתכל על העסקנים הפוליטיים שלא עשו יום אחד צבא הם משתלבים במשרות נהדרות בפוליטיקה, ההוא מנכ"ל בסוכנות, ההוא מנכ"ל כזה, בלי יום אחד בצבא אבל הם מסתדרים יפה מאוד. הכיצד? כל אחד עם הבחישה שלו דאג לעצו למקצוע למרות שתורתו אומנותו. גם החברה החרדית לא רוצה להיות תלויה בעסקנים. אמר לנו אחד המומחים שהבעיה הגדולה בהצעה שאנחנו נותנים להם בחירה חופשית לעשות הטוב בעיניהם ובעינינו הטוב והישר בעיני השם", מסכם הרב סתיו.