
הלחץ העיקרי בישראל להצלת החטופים מופנה לעבר ממשלת ישראל, וזה בהחלט חלק מתוכנן מחטיפתם בידי חמאס. זו גם ההצלחה היחידה שנותרה בידיהם עד כה.
גם מחטיפות העבר ומהצלחתם לשחרר יותר מאלף אסירים תמורת חייל ישראלי חטוף אחד, ראשי-רשעי חמאס מכירים היטב איך הלחץ הציבורי הנובע מהסולידריות הישראלית הבסיסית, פועל לטובתם. כמה ממשלות בישראל כבר נכנעו ללחץ הזה בעבר, והתעלמו מחיי החטופים הצפויים בעתיד, למען הצלת החטופים המוחזקים ברגע זה בידי הרשע החמאסי – רשעים אלה בטוחים שאם רק יצליחו להחזיק בחטופים באופן ששחרור בכוח יסכן את חייהם, וגם את חיי לוחמינו המשחררים – ישראל תיכנע, והם יוכלו להציג את 'תמונת הניצחון' היחידה שהם יכולים להשיג.
אחדים מהנאבקים למען החטופים כבר הבינו שהלחץ חייב להיות מופעל נגד חמאס ותומכיו בכל החזיתות האפשריות בעולם, והוא חייב להיות אפקטיבי.
תארו לכם מה יקרה אם בית הדין הבינלאומי בהאג יתכנס לדון בתביעות של מדינות תומכות ישראל נגד המימון הקטארי של חמאס, ונגד העברות נשק לרפיח בהעלמת עין מצרית?
מה יקרה אם האו"ם ייאלץ לדון בעצם החזקת החטופים בלי ביקורת של ארגוני חוק בינלאומיים, בלי תרופות, בלי שמירה על חיי החטופים ועל בריאותם כפי שמחייב החוק הבינלאומי?
מה יקרה אם טורקיה ומדינות תומכות חמאס ייתבעו לדין על הפרות החוק הבינלאומי בהחזקת החטופים בידי חמאס, ובדרישה בינלאומית להעביר אותם מיידית למצרים, שתהיה חייבת לשחררם?
מה יקרה אם התנאי הבינלאומי לכל סיוע הומניטרי לעזה יהיה שחרור מיידי של כל החטופים, המתים, והחיים עדיין?
כל ההפגנות – כל המחאות – כל המצעדים בעד החטופים והצלתם חייבים להיערך מול תומכי חמאס בעולם, ובכל האמצעים החוקיים דווקא בגלל שעצם החזקתם כחטופים – ולא כשבויים בידי מדינה מוכרת – סותרת לחלוטין את החוק הבינלאומי הידוע לכל.
אם תחת לחץ בינלאומי חריף, קטאר תודיע לראשי חמאס על הפסקת התמיכה הכלכלית ועל גירוש מנהיגי חמאס מקטאר אם לא ישוחררו כל החטופים – הם ישוחררו בלי דיחוי. אם ישראל תסכים לתמורה כלשהי עבור אולטימאטום קטארי כזה – אני מתפלל ומקווה שהתמורה לא תסכן חיי ישראלים בעתיד הקרוב והרחוק.