חגי לובר, אביו של יהונתן שנפל בקרב ברצועת עזה, התייחס למחלוקת בעם ולסירוב הרב הראשי לפגוש את רעייתו ואת אביבית גרנות, אימו של אמיתי שנפל בקרב גם הוא.
"זו לא פרשת הרב הראשי, זו הפרשה של כולנו", אמר בריאיון לכאן רשת ב'. "אנחנו פוחדים עד אימה להתעמת".
"אנחנו מבינים שבכל מפגש שיש בו דעות שונות הוא עימות מייד ובטוח שיהיו שם צעקות של 'בושה' ו'תתפטר', 'ימח שמך' ו'חבל שאתה בכלל הרב' ומהצד השני יגידו 'אתן משפחות טיפשות'... לא יגידו לנו את זה כי אנחנו משפחה שכולה אבל זה כל כך כואב".
עוד אמר: "יש אנשים בשוליים שעדיין לא למדו ולא הפיקו לקחים ששמחת תורה זה קו שבר במובן החיובי - צריך לעזוב את השיח הזה, את הפחדים האלה, לשבת ולדבר, לא להסתיר מחלוקות. לא חשבתי לשנייה ששתי אימהות שכולות יצליחו לשכנע את הרב הראשי אבל כשנפגשים לא מעיזים לדבר דברים חריפים".
בפוסט שפרסם לובר בשבוע שעבר כתב כי "אשתי תחיה, אם שכולה, סוערת בעקבות הדברים שאמר הרב הראשי הראשון לציון. אביבית גרנות, אם שכולה, בכתה 24 שעות בגלל אותם דברים שננעצו כחץ בליבה. רבות האמהות והרעיות השכולות שכואבות עד בלי די את דבריו של הרב".
הוא כתב כי הציע לקיים מפגש עם הרב, "הצעתי להן שיפגשו עם הראשון לציון. לתומי חשבתי שהוא ישמח לפגוש אותן ולהבהיר את דבריו. לצערי, ראש לשכתו סירב. 'שיכתבו מכתב לרב והוא יענה' כך אמר. מוזר. לו אני הרב הראשי, הייתי אוחז שיפולי גלימתי בידי ורץ להיפגש עם האימהות הגיבורות האלו. לא רק שלא הייתי מסרב לפגישה, הייתי יוזם אותה".
"להיפגש זה צו השעה. לאזור אומץ ולהיפגש", כתב. "לדעת שלחלוק זה נהדר וחשוב וכל אחד חייב לומר את דעתו. אבל הדעה חייבת להיאמר בזהירות, ברגישות מתוך הבנה עמוקה של המכנה המשותף שלנו. מתוך אהבת ישראל".
לובר הוסיף וקרא לרב יוסף, "עדיין לא מאוחר. כבוד הרב הראשון לציון, קיים פגישה עם האמהות השכולות. זה כבוד התורה זהו כבודך זהו כבוד הנופלים".