עם דרום אפריקה יש לנו חשבון ארוך. מהתביעה החצופה שלה נגד ישראל בבית הדין הבין לאומי בהאג שעיקרה האשמת ישראל ברצח עם במלחמה בעזה, ועד לתמיכה שלה השבוע בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לקרוא להפסקת אש בעזה.
מובן שלא הופתענו מכך שגם ארה"ב, "ידידתנו" הגדולה, נמנעה אך לא הטילה וטו על הדרישה המקוממת שפוגעת בביטחון שלנו ומחזקת את האויב.
את המראיינת הדרום אפריקאית ג'יין דוונפורט לא הכרתי עד השבוע האחרון. הריאיון שלה עם הסופר והעיתונאי הבריטי דאגלס מארי (תורגם לעברית ונערך על ידי העיתונאית אליזבט רימיני), הוא מסמך יוצא דופן שאני ממליץ לכל אחד ואחת לצפות בו. (הערת הפתיחה שלו על המניעים האמיתיים לתביעה של דרום אפריקה את ישראל באו"ם מרתקת והיא נושא למאמר נפרד. אשאיר לכם לחפש בעצמכם).
כל מי שיצפה בריאיון הזה יבין מיד שהמראיינת היא תועמלנית אנטישמית מהזן הנחות ביותר (גילוי נאות: גיליתי שהגברת עבדה בעבר באל־ג'זירה בקטאר...). לעומתה, עמדת ההגנה הרהוטה והנחושה של מארי, חושפת בזה אחר זה את הבורות המביכה, שלא לומר את השקרים הבוטים והמרושעים של המראיינת.
להלן טעימה קטנה כדי שתוכלו להתרשם בעצמכם. ערכתי וקיצרתי את הדברים אך הריאיון המלא כאמור זמין לכול. המראיינת, אירופאית לחלוטין בחזותה ופרו־איסלמית בעמדתה, פתחה, כמובן, בהצגת פעולת צה"ל בעזה כרצח עם.
מארי: "אני לא חושב בכלל שמה שקורה בעזה הוא רצח עם. אני חושב שזאת הכפשה שלא תיאמן נגד ישראל. כיסיתי את המלחמה ההיא, כפי שסיקרתי רבות אחרות..."
מראיינת: "ובכן, איך היית מתאר את זה?". מארי: "זו מלחמה. זה מה שראיתי מקרוב. אז תני לי רק להסביר את זה. אם אתה פותח במלחמה, שזה מה שחמאס עשה ב־7 באוקטובר, אם אתה פותח במלחמה, יש השלכות. יש השלכות על רוסיה לפתיחת מלחמה נגד אוקראינה. רוסיה איבדה הרבה חיילים. יש השלכות לחמאס לפתיחת מלחמה נגד ישראל."
עובדות מול דעות
בהמשך הריאיון פירק מארי את הטענות השקריות בדבר הכיבוש הישראלי הבלתי חוקי כביכול, והשלכותיו:
מארי: "למה את אומרת שיש כיבוש בלתי חוקי בעזה? למה אמרת את זה?". מראיינת: "מפני שיש". מארי: "מי כובש?". מראיינת: "מדינת ישראל היא מדינה כובשת. זה מוכר בינלאומית." מארי: "לא, לא, לא. זו השקפתך. ואני חייב לתקן את השקפתך..."
וכאן מטיח בה מארי משפט חשוב שבעידן תקשורת הנדסת התודעה המגויסת יכול להישמע כמעט נאיבי: "הדעות שלנו עשויות להיות שונות, אבל העובדות הן עובדות ואני רוצה להצביע על משהו שהרגע עשית. ובכן, לא אמרת שמצרים חוסמת את עזה. שנית, כפי שאת יודעת היטב, בשנת 2005, כוחות ישראליים קרעו משפחות יהודיות מביתם בעזה. ומסרו לידיהם את כל עזה, שהייתה נקייה לחלוטין מיהודים... מסרה אותו לפלסטינים, שהצביעו אז לחמאס, לרעתו הגדולה של העם הפלסטיני (הערה שלי: לדעתי זהו מושג מומצא. אין חיה כזאת עם פלסטיני). הם נשלטו על ידי חמאס ב־18 השנים האחרונות. אם את רוצה להסתכל על מקור הסכסוך, הסתכלי על העובדה הזו..."
"אנחנו לא איפה שאנחנו היום בגלל ההתנחלויות בגדה המערבית שיש עליהן מחלוקת. לא בגלל זה חמאס פרץ מעזה ב־7 לאוקטובר וטבח בבני אדם בבתיהם. זה לא היה בגלל הגדה המערבית, ואת יודעת זאת היטב.
"את יודעת היטב שחמאס לא ביצע את הטבח ב־7 באוקטובר בגלל ההתנחלויות. הם עשו את זה על פי הודאתם כי הם רוצים לטבוח בכל יהודי שהם יכולים לשים עליו את היד. וחמאס אמר שהם יעשו את זה שוב ושוב. אז אל תיכנסי להסחת הדעת של ההתנחלויות..."
קשה להבין את הדרך האלגנטית שבה מתחמקת המראיינת שוב ושוב מפשעי חמאס על ידי האשמת ישראל. על הסחת הדעת הזאת מארי לא מוותר לה בשום אופן.
מאבק על האמת
מארי: "אל תסיחי את דעתם מפשעי חמאס. אל תעשי את זה." מראיינת: "אני לא מסיחה..." מארי: "ובכן, את כן, זה עתה אמרת שבגלל זה הם עשו את זה. אמרת שהם עשו את זה בגלל התנחלויות..." מראיינת: "הפופולאריות של חמאס גדלה מאז המלחמה הזו בעזה כי ישראל הופכת אנשים ליותר ויותר מיליטנטיים. אז מה קורה כרגע?"
מארי: "ישראל הופכת אנשים ליותר מיליטנטיים? האם את חושבת שחמאס הופך אנשים ליותר מיליטנטיים או לא? את חושבת שחמאס רוצה לחיות לצד היהודים, כן או לא?". מראיינת: "לאחרונה הם אמרו שהם ישמחו לגור ליד יהודים, אבל הם רוצים פתרון של שתי מדינות..."
מארי: "חמאס לא אומר שהם רוצים פתרון שתי מדינות. הם ביצעו טבח ב־7 באוקטובר של כמה שיותר אנשים, חטפו הרבה בני ערובה שגם אליהם עדיין לא התייחסת. עדיין יש יותר מ־100 בני ערובה יהודים בעזה. זו חטיפה אמיתית, וזה כיבוש אמיתי של מישהו. וחמאס אמרו שהם יעשו את זה שוב ושוב..."
מה שמארי עושה לאורך כל הריאיון הזה הוא בסך הכול להדהד שוב ושוב את האמת ולהפריך שוב ושוב את השקר. הוא עושה זאת בעקביות, בנחישות ובלי להתבלבל, והלוואי שלחלק מכלי התקשורת בישראל היה רבע מהנחישות שלו במאבק הזה על האמת מול אומות העולם.
להשתחרר ולהיטהר
המאבק על האמת מול השקר, שאותו אנו מנהלים גם מול "ידידתנו" ארה"ב, דורש מאיתנו להשתחרר מן התלות באומות העולם לקראת היציאה לחירות גם מהשעבוד הסמוי הזה. במובן הזה, קריאת פרשת פרה, השלישית בין ארבע הפרשיות שאנו קוראים בתקופה הזאת של השנה, איננה באה רק כדי להזכיר לנו להיטהר לקראת הקרבת קורבן הפסח (עי' מגילה כט, א וברש"י שם). הפרה האדומה, לדברי חז"ל, מכפרת על מעשה העגל (תנחומא חוקת ח).
עגל הזהב נוצר כאשר הזהב, הכסף, החומר – הופכים לאליל – לכוח בפני עצמו. זהו גם הרגע שבו ישראל נשבים בקונספציה החומרנית של אומות העולם ומאבדים את מעלתם ונבדלותם (עי' אורות, המלחמה, ד). שנים ארוכות שראשי מערכות המדינה והביטחון של ישראל אימצו את הגישה המערבית שבוחנת את האויב בעיניים פרגמטיות – עיני "עגל". גישה שהביאה אותנו עד למציאות ההזויה שבה במקום להכריע את האויב "מכילים" אותו.
הטהרה לקראת הפסח היא הטהרה המהותית מפני קונספציות השקר האלה. לכן, לפני היציאה לחירות עולם בחג הפסח, עלינו להיטהר מפני כל הקונספציות השקריות הללו, הטמאות והמטמאות.
גם הפטרתה של פרשת פרה עוסקת בשחרור הזה מאומות העולם. בגאולת העתיד שבה ייפסק חילול השם שנגרם על ידי עם ישראל. ומהו אותו חילול השם? הניתוק של ישראל מארצו בגלל מעשיו. הגלות היא חילול השם:
"כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי. וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ. וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים. וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ. וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה".
לא נביא אנוכי ולא בן נביא, אך נדמה לי שלא צריך חוכמה רבה כדי להבין לאן אנחנו צועדים בעתיד הנראה לעין; אנחנו הולכים לקראת יציאה לחירות, מרצון או בעל כורחנו. חירות משקרים שהדהדו לנו במשך שנים וחירות מ"ידידות" שסייעו לנו בהטמעת השקרים הללו והפיכתם לשיטת עבודה הרסנית ומסוכנת.
מי שלא יעדכן גרסה ולא ישתחרר, לא יוכל להוביל אותנו לניצחון המוחלט על הסכנות שמאיימות עלינו. נראה שהקדוש ברוך הוא לא מוכן הפעם לוותר לנו, לא מוכן להסתפק בפחות מזה. "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי".
מתוך המאמר שיפורסם השבת בעלון של מכון מאיר