שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג הוציאו הערב (חמישי) צו ביניים המקפיא את התמיכה לתלמידי ישיבות החייבים בגיוס החל מ-1 באפריל.
ביום זה, יום שני הקרוב, יפוג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שאפשרה לדחות את גיוס תלמידי הישיבות למרות שתוקף חוק הגיוס פקע כבר.
למדינה יהיה אסור להעביר כספי תמיכות "עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי (מכוח ההסדר שהיה קבוע בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון) ולא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה"; כך נקבע גם ביחס ל"תלמידי מוסדות תורניים שדחיית שירותם מכוח פרק ג'1 האמור פקעה והם לא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה".
השופטים ציינו כי הצו הוצא לנוכח "עמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר. מוסדות אשר צו הביניים ישפיע על עמידתם בתנאי הסף לעצם קבלת כספי התמיכה, ימשיכו לקבל כספי תמיכה עבור תלמידים שאינם באים בגדרי הצו, וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית שתסתיים ביום ה' באב התשפ"ד, 9.8.2024".
יו"ר ש"ס אריה דרעי הגיב בחריפות להחלטה. "צו הביניים שנתן בג"ץ לשלילה מיידית של תקציבי הישיבות הוא אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים. דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"ץ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם".
"ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה", דברי דרעי.
יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף הוסיף כי "הצו שניתן, שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון וביזיון. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך".
השר בני גנץ הגיב "הנושא הוא לא בג"ץ ולא היועמ"שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם יקחו חלק בזכות לשרת את המדינה. בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים".
מוקדם יותר הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לבג"ץ תגובה נפרדת מזו של ראש הממשלה בנוגע לחוק הגיוס ובה היא קובעת כי יש לגייס חרדים החל מה-1 במרץ ובמקביל לשלול תמיכות מהישיבות אחרי תקופת הסתגלות קצרה.
"עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית חלופית, החל מ-1 באפריל לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כפי שמסרה המדינה בתגובתה המקדמית לעתירות הגיוס ב-21 בפברואר במצב דברים זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות בהתאם לדין", קבעה בהרב-מיארה.
היא הוסיפה כי "בהיעדר מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות, החל מ-1 באפריל אין בסיס לפטור גורף לתלמידים אלו. על כן, על רשויות הגיוס יהיה לקבל החלטות פרטניות בעניינם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח החוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת החוק ולפעול בעניין גיוסם על פי דין".
לדבריה עד כה לא הוצג לה מתווה חקיקה שיכול לעמוד באמות המידה החוקתיות ולכן היא אינה מסוגלת להציג בפני בית המשפט לוח זמנים בנוגע להליכי חקיקת החוק.
לפני כן ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מבית המשפט העליון ארכה של 30 יום לקידום חקיקת חוק הגיוס.
במכתב שצורף לתגובת בהרב-מיארה לבית המשפט העליון בעתירה בנושא נכתב: "סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה. כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים. אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד".
נתניהו הדגיש כי "המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז. מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם. על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו".
לדבריו, "העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה. בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה".
הוא מבקש ארכה מבג"ץ ומציין כי "דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש׳תורתם אומנותם׳ יוכלו ללמוד תורה. אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן. בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס".
"בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים", דברי נתניהו.