אביחי וטלי ברזני, הוריו של סמ"ר דביר ברזני ז"ל שנפל בקרבות ברצועת עזה הגיעו להר הרצל על מנת להביע דאגה לנוכח ההפגנות הסוערות והאלימות מצד מתנגדי הממשלה הימים האחרונים.
בראיון לערוץ 7 אומר אביחי כי את החלטתם קיבלו לנוכח השבועיים האחרונים וההפגנות הקשות שבהם, מה שמוגדר בפיו כחזרה לשישה באוקטובר, "הפגנות שהובילו לשיסוי פילוג וקיטוב. זה מבעבע לנו בתוך הנשמה".
"אנחנו כאן במרחק של שבעים מטר מהקבר של הגיבור שלנו ולא מוכנים לחזור לימים האלו, לא מוכנים לשבת מהצד ולראות את השיסוי והפילוג הזה. אנחנו לא חושבים שזה מייצג. מדובר במיעוט שלצערי ממומן היטב ופוגע בנו במשפחות השכולות, משפחות החטופים, זכר הקרבנות ופוגע בעם ישראל ומדינת ישראל. השבוע הזה הא אחד השבועות הכי קשים שחוויתי", אומר אביחי. "אני לא יכול לעמוד מנגד ולשתוק".
טלי, רעייתו, מוסיפה: "אנחנו שילמנו ומשלמים בכל יום את המחיר הכי יקר. בעבר הציעו לי להשתתף בהפגנות והייתי אומר שאלה האחים שלי וכשהצד השני אמרו לי בואי תפגיני הייתי אומרת להם שגם אלה האחים שלי. שניהם האחים שלי. את הכול אפשר לעשות, את הכול אפשר לשנות, אבל יש רוח ודרך. העם שלנו שונה מגוון עם מגוון של דעות ומותר לאנשים להביע את הדעות שלהם. מותר לנו להיות שונים זה מזה ואנחנו צריכים לשמור אחד על השני, לשמור על הערכים שעליהם גדלנו. אסור לנו להרוס את המדינה היפה שלנו".
"יש לנו חיילים שנלחמים בדרום, יש חיילים שנמצאים בצפון, יש משפחות שעקורות מהבתים שלהם כבר חודשים, יש כאב גדול בעם, יש משפחות שכולות ומשפחות של חטופים שמתמודדות בכל יום עם סבל כאב ודאגה והלב שלנו איתן ואנחנו אוהבים את כולם. הבן שלנו הלך להילחם כדי להחזיר אותם וכדי לשמור על הדמינה שלנו. יש לנו רק מדינה אחת וצריך לזכור את זה, ואת השלום אנחנו צריכים להביא מתוכנו", אומרת טלי.
"הקרבן של הבן שלנו ושל שאר הגיבורים שקבורים כאן בהר הרצל לא צריך להיות לשווא", אומר אביחי השב ומדגיש כי "מותר להפגין, אבל במלחמה לא מפגינים. במלחמה כולם עומדים סביב ההנהגה והממשלה, סביב הקבינט הרמטכ"ל ראש השב"כ וראש אמ"ן שרבים מהם כשלו במשימה בשבעה באוקטובר, אבל עכשיו במלחמה כולנו עומדים מאחוריהם. אסור שהאבידה שלנו תהיה לשווא. יש לנו עוד מערכה ארוכה. עזה היא רק מחצית הדרך. יש לנו עוד את הצפון".
אביחי מזכיר כי בימיו כחייל רצועת הביטחון הייתה בעומק לבנון בעוד כיום רצועת הביטחון הא בתוככי מדינת ישראל, ואת המציאות הזו לא ניתן לקבל. "אם היינו מתנהגים כמו שצריך היינו כבר מסיימים עם עזה והיינו כבר בלבנון. אסור לנו לסכן את החיילים בשטח, אסור שעוד חיילים ייפגעו. אנחנו רוצים שהממשלה והקבינט ידעו שאנחנו מאחוריהם ואסור לעצור עד שיגיעו לכל המטרות שהם הגדירו בתחילת הלחימה. אנחנו צריכים להיות מאוחדים, כל העם, ימין ושמאל, כל זה לא רלוונטי בעת מלחמה".
להערכתו של אביחי ביום שאחרי המלחמה אכן תהיינה בחירות שאחריהן תהיה מנהיגות שתקבל את הסכמת העם להובלת המדינה.
טלי מספרת על דביר ז"ל שאותו היא חשה כל העת לצידה. "דמות להערצה", הי מגדירה אותו ומספרת כיצד אמר לה כאשר יצא מבארי כי הוא נערך למלחמה מתוך ראיית המשימה שלנגד עיניו. "אסור לנו לשבור לחיילים את הרוח. אם הם יראו שאנחנו מקוטבים, אם נאכל אחד את השני ולא נחבק אחד את השני, בשביל מה הם יילחמו שם. אנחנו חייבים לתמוך בהם לתת להם רוח גבית. הם עושים שם דברים גדולים".