קיבוץ תחת אש. יד מרדכי
קיבוץ תחת אש. יד מרדכיצילום: כיתת כוננות יד מרדכי

בראיון לערוץ 7 מספר עמרי פרי, מנהל קהילת קיבוץ יד מרדכי, במלאת חצי שנה לטבח ולפרוץ המלחמה, על הקהילה המתמודדת ועל ההיערכות לעתיד.

את השיחה עם עמרי אנו פותחים בהשתלשלות האירועים בבוקר השבעה באוקטובר, היום בו אמור היה קיבוץ יד מרדכי לקיים טריאתלון לציון יום השנה לעליית הקיבוץ לקרקע. האירוע תוכנן להיפתח בשעה שמונה, אך בשש וחצי בבוקר עם האזעקות וקולות הנפילות במרחב היה ברור מהר מאוד שהאירוע כבר לא יקרה.

חמש דקות אחרי שנכנס עם רעייתו וילדיו לממ"ד, קיבל הודעה לפיה עליו להקפיץ את כיתת הכוננות עליה הוא מפקד, וזאת בעקבות רחפני בקאי (טרקטורוני רחיפה) שחדרו אל נתיב העשרה השכן. דקות לאחר מכן החלה לחימה בשני סבבים, הראשון מול מחבלים שתקפו על אופנועים, והשני מול מחבלים על טנדרים ששעטו לעבר הקיבוץ.

את הלחימה ניהלו אנשי כיתת הכוננות יחד עם לוחמי מג"ב שהוקפצו מהבסיס הסמוך לקיבוץ ויחד עם אנשי הימ"מ שהיו חלק מכוח 'טקילה' שהוקפץ מבעוד מועד. לשאלתנו אם כמפקד כיתת כוננות ידע עמרי על הקפצת כוחות מיוחדים על רקע החשש ממתקפה, והוא משיב בשלילה. "לא ידעתי שום דבר. באירוע השני שהיה עם טנדרים, כשאנחנו בתוך שיח עם אחד החברה של הימ"מ, שאלתי אותו איך הם הגיעו כל כך מהר, אם הם ישנו בבסיס. הוא סיפר שהוקפצו בארבע בבוקר".

"הלחימה הסתיימה בתשע וחצי-עשר, ומשם התעסקנו בעיקר להגן על הקיבוץ מצד אחד ולדאוג להוציא את האנשים צפונה, כי הבנו שהדבר הזה הולך להימשך. החשמל והתקשורת נפלו. עד הערב הוצאנו את הרוב". בשעות הבוקר התחושה ביד מרדכי הייתה שהמחבלים הגיעו רק לנתיב העשרה ומתקרבים לצומת יד מרדכי. מאוחר יותר התחילו להתקבל הודעות המספרות מה מתרחש בשאר יישובי המרחב, על חברים שנפצעו ונהרגו. תמונת המצב החלה להתברר בעיקר מהרגע בו נודע על הירצחו של ראש המועצה האזורית, אופיר ליבשטיין.

עומרי מספר על היממות הבאות ומתאר את המשימה שלו ושל חבריו בתפיסת המרחב עד הגעת הצבא לאחר מספר ימים. לשאלתנו אם באותן יממות עוברות השאלות על הצבא שאיננו, אומר עמרי כי אכן השאלות עלו. בשתי היממות שלאחר הטבח הגיע הצבא לפרקי זמן קצרים, שלוש שעות בכל יממה. עמרי מציין כי ישובו היה מעט יותר בטוח מהאחרים בשל כוחות הימ"מ שהגיעו אליו ובסיס מג"ב הסמוך, אך היו אחרים שאכן נותרו כמעט לבדם. "באחת בצהרים בשבעה באוקטובר ראיתי מסוק ושאלתי איפה הם היו עד עכשיו. הבנתי שהם היו בגזרות משמעותיות יותר", הוא אומר ומספר כי על אף השאלות שהולכות ומצטברות, אצלו כבר מתחילים הנתונים להתחבר לתמונה ברורה מעט יותר.

כבר ביממה הראשונה פעלו הכוחות להוצאת התושבים מהקיבוץ צפונה על מנת למנוע סיכון גם להם וגם לכוחות. כך עברו מבית לבית על מנת לוודא שאיש לא נותר מאחור, ואולם, מספר עמרי, מאחר וקיבוץ יד מרדכי חווה פינוי של ילדי הקיבוץ לפני 75 שנים עבור הדור המבוגר יותר היה פינוי נוסף קשה וחלקם סירבו להיעתר לבקשה. מאוחר יותר כשהתבררו ממדי האירוע פונו גם הם ונותרו בו כוחות ביטחון ועודים חיוניים בלבד.

התושבים פונו למלון 'ג'ייקובס' בחדרה, אליו פונו גם לפני כשנה באחד מסבבי המערכה מול חמאס, אולם במלון לא היה די מקום לקלוט את 950 התושבים המפונים וחלקם שוכנו במלונות סמוכים.

"בחודש הראשון כינסנו את התושבים למרחב של חדרה קיסריה וקיימנו מרכז קהילתי, הקמת מסגרות חינוך, פעילות תרבות, מענים של חוסן ורווחה, ולמעשה זה היה להעתיק את הקיבוץ לבניין של 22 קומות", אומר עמרי שעבר בשבועות אלה להתמקד בניהול וריכוז הקהילה בחדרה במקביל לשירות מילואים בקיבוץ. בימות השבוע שהה בצפון ובסופי השבוע חבר לקהילה ולאתגרים עימה היא מתמודדת.

"ניהול בשגרה הוא מעניין, ובחירום זה אירוע לא קל. מדובר בניהול סיר לחץ של אנשים עם חוסר אמון, חששות ופחדים, ועם רצון לחזור לעבודה. חבר'ה התחילו לאט לאט לחזור לעבוד. היה חשוב לנו לשים דגש על החזרה לשגרה כי לטפס על קירות במלון לא עושה טוב לנפש", הוא אומר ומציין כי מאחר ולא כל החברים עובדים בקיבוץ ניתן היה להשיב אותם למסגרות העבודה באזור המרכז. ישנם גם מי שבתקופת הקורונה העתיקו את מרכז עבודתם לבית, וכך גם המשיכו מהמלון, וישנם מי שיום או יומיים בשבוע הגיעו לקיבוץ על מנת לנסות ולשוב לשגרה חלקית של עבודה.

סמוך לתחילת שנת 2024 התחיל השיח על חזרה הביתה ליד מרדכי מתוך תחושה שהקיבוץ הממוקם מצפון לרצועה יוכל להיות מחלוצי השיבה כיוון שמדובר באזור שבו צה"ל פעל ומשם נכנס לרצועה. עמרי מספר כי כאשר העלה את ההצעה קיבל "מקלחת קרה" מהתושבים, כלשונו. אנשים התקשו להבין כיצד ניתן לחשוב על שיבה לקיבוץ זמן קצר כל כך אחרי האירוע הקשה שחוו.

יחד עם גורמים נוספים החלו בכל זאת להניע מהלך מדורג של שיבה לשגרה ולקיבוץ. בתחילה, אומר עמרי, למדינה היה קשה להבין את האופן בו ניתן ונכון להתנהל מול קהילה, להבין שלא נכון להנחית הנחיות מלמעלה אלא לפעול יחד עם התושבים ועם מנהלי הקהילה. "היום, חצי שנה אחרי, רוב של 65 אחוזים מקהילת יד מרדכי חזר הביתה. היתר יחזרו בחודשים הקרובים", הוא אומר.

באשר לבתי הקיבוץ מציין עמרי כי אמנם המקום ספג בתוך יממות בודדות היקף ירי גדול יותר מכפי שהיה לאורך עשרים השנים שקדמו לאירועים אך הפגיעות היו בין הבתים ולא בבתים עצמם, שלא כבמקומות אחרים, ועל כן השיבה לקיבוץ קלה יותר.

ההתמקדות כעת ביד מרדכי היא בהפעלה מחודשת של כל רבדי הקהילה. לא כל העובדים בקיבוץ הם תושבים ויש החוששים לשוב לעבוד במקום, יש לבחון את הדרכים לתת מענה לאותם שאינם מעוניינים לשוב לקיבוץ ועוד סוגיות ושאלות שעולות כאשר במקביל יש להתמודד עם שסעים מחלוקות וויכוחים שמתגלעים בתוך הקהילה, כמו גם בקהילות מפונים אחרות כתוצאה מהמצוקה בה שרויים התושבים. לצורך כל אחה דרושה תכנית ריפוי שתאחה את הקהילה מחדש.

האם כולם ישובו, או שאולי יהיו מי שיעדיפו להישאר כבר במסגרת העירונית אליה פונו? "בטוח שלא כל האנשים יחזרו. אני מעריך שרוב מוחלט של מעל תשעים אחוזים יחזרו, אבל יהיו שירצו להמשיך ולגדל את ילדיהם במקומות רגועים יותר, יהיו שיצאו לתקופת חופש, והכול לגיטימי", אומר עמרי ומביע תקוותו שכלל הקיבוצים והקהילות יידעו לשוב לתנופת פריחה ופיתוח.

ומה באשר לסיוע הממשלתי? כאן, הוא אומר, ניתן לראות הרבה רצון טוב לסייע, אך לעיתים לא די ברצון הזה שכן מחסומי הבירוקרטיה מונעים את הסיוע הנדרש. אחת הדוגמאות לכך הייתה כאשר בסוף שנת 23' נפוצה שמועה לפיה ניתן לשוב לקיבוץ ולקיבוצים בטווחים דומים, ועד סוף פברואר יהיו המפונים חייבים לשוב. "זה טרף לנו את הקלפים של בניית הקהילה. איבדנו את האמון של התושבים, כי איך אנחנו נותנים לדבר לקרות", הוא אומר ומדגיש כי ברור שדברים לא נעשים מכוונות רעות, אלא מחוסר ידיעה.

עוד שאלנו את עמרי אם כאיש ביטחון, מפקד כיתת הכוננות, יש לו מענה כלשהו סביב כשלי המודיעין שקדמו לטבח, והוא אומר: "יש הרבה מה לחקור אבל אין מה לחדש. יש כישלון בהיבט הצבאי והצבא לקח על עצמו אחריות בהיבט הזה. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות. אשתי הגיעה לכאן מהמרכז וכשהיא שאלה אם יש סיכוי שיחדרו, אמרתי שאין סיכוי, יש צבא וגדר, אבל הקונספציה קרסה וכעת צריך לא רק לראות מה כשל אלא איך מתקנים. אני מאמין שהצבא עושה את כל הצעדים כדי שיהיה כאן שינוי משמעותי".

צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי
צילום: כיתת כוננות יד מרדכי