שנה חלפה מאז נרצחו רעייתו, לוסי, ובנותיו של הרב ליאו די, מאיה ורינה, בפיגוע בבקע הירדן, ובאולפן ערוץ 7 הוא מספר על ההתמודדות האישית והמשפחתית.
הרב די מתאר את השינוי הדרמטי שהתרחש במשפחה, "זו לא אותה המשפחה שהייתה לנו", הוא אומר ומספר כי לאחר השלושים פנה לבני משפחתו ואמר להם שמעתה המשפחה מתחילה מחדש, משפחה חדשה, "זה יהיה כיף ושמח, אבל משהו שונה לגמרי ממה שהיה קודם, וזה מה שהיה".
על ההנצחה של פועלן ורוחן של האם והבנות במרוצת השנה, אומר הרב די כי עם ישראל הוא שעשה את הכול בעוד הוא לא עשה כמעט כלום, כלשונו. "יש בניינים שבונים עכשיו, פרדסים ויערות שנוטעים, מצפים שמקימים, ספרי תורה שמכניסים, אמבולנסים שמוקדשים, והכול ברוח של חסד", הוא מונה כמה ממיזמי ההנצחה שנותנים לו תחושה שהוא קיבל משפחה חדשה של 14 מיליון יהודים שחיבקו אותו ואת בני משפחתו מאז הפיגוע.
הרב די "מרגיש שהבנות של המשפחה שלי הן הקרבנות הראשונים של המלחמה. זה קרה בשבעה לאפריל, שישה חודשים קודם לכן. האויב שלנו קורא לזה 'מבול אל אקצה' כי צה"ל נכנס לאל אקצה ואחרי יומיים היה הפיגוע של משפחתי. אנחנו מרגישים שהן היו הראשונות", הוא מסביר ומזכיר את דברי התלמוד לפיהן "קודם שבאה פורענות לעולם הצדיקים הם שסופגים את המכה לפני האחרים".
הסיבה לכך, אומר הרב די, כפולה, גם כדי לחסוך מהצדיקים את כאב הפורענות וגם כדי שיהיו הם מליצי יושר עבור העם כולו. "אני מרגיש שהן בכיסא הכבוד מליצות יושר עבור עם ישראל מהרגע הזה ועד עכשיו. אני מקווה שהתהליך שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא תהליך של שלום".
על תקוותו ותפילתו לשלום, מרחיב הרב די ואומר כי המשפחות השכולות זקוקות לשלום אישי ונפשי, העם כולו זקוק לשלום בתוכו והוא האחדות והעולם זקוק לשלום ביום שאחרי. בהתייחס להפגנות שחוזרות ואיתן השיח המתלהם ברחוב ובכנסת, אומר הרב די כי מדובר ברעיונות שונים שתכלית כולם הא להביא לטוב לעם ישראל, ובעיניו ויכוחים הם כוחו של עם ישראל ובלבד שהוויכוח יהיה לשם שמים. חוסר ההסכמה אינה מטרידה את הרב די. בעיניו יש בו יתרון וביטוי לדמוקרטיה הישראלית.
"מורי ורבי הרב זקס היה אומר שיש הבדל בין אופטימיזם לתקווה. האופטימיזם הוא האמונה שהעולם ישתפר, והתקווה היא לעשות משהו כדי לשפר את העולם. יש לי תקווה רבה כי אני רואה לכל היותר עשרת אלפים מפגינים וחלק קטן מהם, אולי עשרה אנשים, מתנהלים באכזריות", כהגדרתו, "אבל רוב העם, עשרה מיליון בעד המלחמה, בעד לנצח את החמאס ואת איראן וחיזבאללה. יש בנו אחדות מיוחדת עכשיו".
על המשך הנצחת בנות משפחתו מספר הרב די על ספר תורה שייכתב באופן ייחודי כאשר כל אות בו תיכתב על ידי תלמיד אחר בישראל ובעולם. עוד הוא מספר על נטיעת מאתיים עצים ביער שהוקם לזכרה של מאיה, סניף תנועת נוער שהוקם באפרת לזכרה של רינה ובעוד מספר חודשים הוא ייחנך, בעוד הוא עצמו עובר בקהילות בארץ ובעולם לספר את סיפורו ולהפיץ את אמונתו ותקוותו. "כרגע עדיין אנשים רוצים לשמוע ממני. אני לא יודע מה יהיה בעוד חודש או חודשיים", הוא אומר.