בשבת שעברה, שוחחתי עם חבר בקהילה שלנו, קצין מודיעין במילואים בחטיבת הקומנדו, שממש לאחרונה השתחרר ממילואים לאחר למעלה מחצי שנה.
כמו רבים אחרים, גם הוא קפץ, מיוזמתו, ביום שמחת תורה לדרום, היישר לתוך קרבות בלימה קשים בתנאי ערפל קרב. בתוך דבריו אמר משפט שהאיר את עיניי, ושקיבל משנה תוקף השבוע לאחר ליל התקיפה מאיראן, על חסדי ה' הרבים שהיו בו.
אפתח ברקע קצר: במוקד חג הפורים שחגגנו לפני כחודש, מסתתר לו חג הפסח. דברי אסתר למרדכי, "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי." (אסתר ד, טו), נאמרים בעקבות גזירת ההשמדה שנשלחה בי"ג בניסן (אסתר ג יב). למעשה אסתר דורשת ממרדכי לצום בי"ד, בט"ו ובט"ז בניסן – ובכך, לבטל את חג הפסח.
הגזירה כידוע מתבטלת אך אסתר עדיין צריכה להתחנן בפני המלך אחשוורוש: "וַתֹּאמֶר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ". וגם לאחר בקשת אסתר, הגזירה לא מתבטלת לחלוטין והיהודים רק מקבלים רשות להיקהל ולעמוד על נפשם – לקחת נשק ולהילחם.
ובחזרה לקצין המודיעין: "מלחמה היא לא דבר כיף אבל האפשרות הזאת, לקפוץ ביום שמחת תורה לדרום, עם נשק, להילחם, להגן, להיקהל ולעמוד על נפשנו, ללא כל צורך באישור מגורם זר, זה היה כיף, זה היה משמח!" אז כשאתם מרגישים שקצת קשה לכם בימים האלה, תחזרו בבקשה למשפט הזה. זאת, כך נדמה לי, תמצית רוח הגאולה של הדור שלנו.
ישראל הנאורה
בהמשך השיחה תיאר בפניי הקצין כמה סכנת החזרה אל חיק הקונספציה, שעל אודותיה דובר רבות, היא סכנה מוחשית וממשית שמרחפת כל הזמן מעל ראשי מערכת הביטחון ובעצם מעל כולנו. לדבריו, חלק מהקונספציה הזאת היא תחושת "כוחי ועוצם ידי" שליוותה את הזחיחות המודיעינית והצבאית לפני יום שמחת תורה הנורא. "והנה", כך הוא מספר, "לאחר כמה חודשי לחימה אני מתחיל שוב לשמוע בתוך ישיבות המודיעין שבהן אני יושב, על היכולות הטכנולוגיות המופלאות שלנו, ועל כך שאין צורך לחשוש כי אנחנו הרי מוכנים לכל תרחיש.
"הזכרתי להם", כך אמר, "שאת כל היכולות הללו היו לנו גם לפני כן, וזה לא שינה את התוצאות הקשות. צריך כל הזמן להזכיר לעצמנו את זה".
אז השבוע קיבלנו תזכורת נוספת לאותה קונספציה נפשית־תודעתית. לאחר ליל התקיפה מאיראן, קיבלנו טעימה מאותה תודעה זחוחה ומנותקת שמאיימת על העם היהודי בכל דור ודור. הציטוטים להלן לקוחים מתוך דברי פוליטיקאים ואנשי תקשורת בולטים שדבריהם התפרסמו ברחבי הרשתות החברתיות, השמות שמורים במערכת:
"ישראל החילונית, המפותחת, המדעית, המקצועית, הנאורה, הדמוקרטית והליברלית הביסה אמש את איראן בניסיונותיה לפגוע במדינת ישראל...".
"תודה לך ארצות הברית. תודה הנשיא ביידן. תודה לחיל האוויר וכל מי שהגן על ישראל בלילה הארוך הזה";
"תודה לטייסים ולטייסות, למדענים ולמדעניות, לפיזיקאיות ולמהנדסים ולמתמטיקאים ולכל מי שממשלת ישראל הנוכחית הקפידה ללעוג לו, לחבוט בו, לייבש אותו ולעלוב בו".
"למי תודה, למי ברכה... למדענים שבזכותם יש לנו מערכת הגנה אווירית... לאמריקה שבלעדיה לא היה מימון לפיתוח ההגנה... חינוך מדעי והברית עם אמריקה. מי שנאבק בשניהם נאבק במדינה".
והאמינו לי שהייתי יכול להמשיך פה בעוד ועוד ציטוטים מתפייטים ומהללים, משבחים ומפארים, למלך מלכי המלכים, המדען ברוך הוא, ושליחו עלי אדמות ג'ו ביידן, ירום הודו.
סתם מעניין, איפה הייתה ישראל החילונית, המפותחת, המדעית, המקצועית, הנאורה, הדמוקרטית והליברלית לפני כחצי שנה, באותו יום מר ונמהר? אבל עזבו, למה לקלקל עם שאלות מעצבנות באמצע פסטיבל שירי ההלל והשבח לישראל החילונית והליברלית?
ההבטחה החמישית
פעמים רבות חזר הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) זצ"ל, על פירושו של בעל 'אור החיים' הקדוש על ארבעת לשונות הגאולה ועל משמעותו הקריטית לדורנו.
"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' ' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'" (שם ו, ו–ח).
וכך הסביר הרב אשכנזי: "התוכנית הזאת, בת חמישה שלבים ("וְהוֹצֵאתִי... וְהִצַּלְתִּי..." וכו'), אינה מזכירה את מעמד הר סיני. אמנם, בדיעבד, ניתן בקלות לקשור אותו לנאמר בפסוק ז': "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם".
"רבי חיים בן עטר, ה'אור החיים', שואל בעניין זה שאלה חשובה: הרי יש כאן חמש הבטחות מאת ה' שנאמרו אל בני ישראל מפי משה. מתוכן רק ארבע הבטחות התקיימו בדור של יוצאי מצרים. ההבטחה החמישית 'וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ' תתקיים רק בדור הבא, דור הבנים. כיצד יש להבין זאת? הרי על פי חז"ל לא מדובר בהבטחות בלבד, אלא בשבועות!
"ה'אור החיים' מסביר שמשום כך הותנה תנאי מפורש לפני ההבטחה החמישית: 'וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם – וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ...'. נמצא שדור המדבר לא נכנס לארץ, משום שעל אף שקיבל את התורה בהר סיני, לא הבין שה' הוא שהוציא אותם מארץ מצרים כדי להשיבם אל ארץ אברהם, יצחק ויעקב!" (כי מציון, שיחות לפרשיות השבוע).
אני ולא אחר
בספר משיחותיו על המועדים שעתיד לראות אור בקרוב, מבאר הרב אשכנזי את משמעות דברי 'אור החיים' ואת הרלוונטיות שלהם עבורנו: "אני רוצה להסביר בפשיטות, בדומה למה שקורה היום. היום יש הרבה הרבה יהודים שיודעים שקורה משהו, כמו ביציאת מצרים, אבל לא מאמינים שהקב"ה עושה את זה. במגזר החרדי, מאמינים שזה הציונות (החילונית). במגזר החילוני, מאמינים שזה הציונות. זה אותו מצב שהיה ביציאת מצרים: היו מאמינים שמשה עשה את זה. וזאת הטעות שלהם...".
במילים אחרות, הכניסה אל הארץ טומנת בחובה סכנה תודעתית המחייבת היערכות מקדימה: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם". הידיעה שכל תהליך הגאולה איננו מתחיל מאדם מסוים, גדול ככל שיהיה – אפילו לא ממשה רבנו, קל וחומר שלא ממה שנוהג אליהו יוסיאן לכנות בלשונו: "חילוניזם־ליברליזם".
ההתייחסות אל הכלים כאל מקור היא כלשון רבי יהודה הלוי – "שורש המרי", שורש הכפירה במי שבאמת מניע את התהליכים, דרך כל הכלים. וכפירה כזאת יכולה להופיע גם באצטלה של יראת שמים...
אולי לכן גם נעדר שמו של משה רבנו מן ההגדה. הרי היה אך מתבקש להעניק קרדיט מינימלי לרועה הנאמן שנשא את עול העם קשה העורף על שכמו ארבעים שנות נדודים, מה אפוא פשר ההסתרה המכוונת הזאת?
אלא שהנטייה האנושית ליחס לאדם מסוים את האחריות הבלעדית לגאולה (או למחדל), מעידה על הצורך החיוני להשתחרר גם מהקונספציה הזאת. וכדברי בעל ההגדה: "אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ... אֲנִי וְלֹא שָׂרָף... אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ, אֲנִי ה' – אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר".
וכמו בכל דור ודור, גם בדורנו, הקדוש ברוך הוא מאלץ אותנו לצאת מקונספציית האיצטגננות הטכנולוגית ומקונספציית ההישענות על משענות קנה רצוץ של מנהיגים בשר ודם או מעצמות, מכל סוג שהם. עד שנכיר ונדע בידיעה ברורה: אתה הראש, אתה השם.
מתוך המאמר שיפורסם השבת בעלון של מכון מאיר