שלו גולן, הלוחם שנעצר בגין אחזקת אמל"ח שלקח למזכרת מתקרית בה נפצע ברצועה, שוחרר ממעצר לחופשת חג הפסח.
בסרטון שפרסם אמר: "אני רוצה להודות לכל אחד ואחד מכם על כל המאמצים, על זה שלא שכחתם אותי, על זה שנלחמתם בשבילי".
"באמת שהתמיכה שלכם זה הדבר שהכי החזיק אותי במקום הזה, בעז"ה בזכות המאמצים הצלחתי לצאת לחופשה הזו של פסח ואני אחזור לקצת יותר מחודש ונסיים עם זה".
לסיום אמר: "זה לא מובן מאליו, אתם מלכים, שיהיה חג של חירות ושנסיים עם המלחמה הזו בעז"ה ונחזיר את כל החטופים".
בריאיון לערוץ 7 שערכה אמו גלית לפני כחודש אמרה כי בנה בחר להתנדב להמשך שירות ברצועת עזה כנגביסט חוד של מפקד הפלוגה.
"הוא לחם שם, לפני כן הוא עוד היה בבארי ובמקומות נוספים. תוך כדי השירות הוא סבל מכאבים מאוד חזקים בגב בגלל המשקל של הנשק. רצו להוריד אותו מלוחמה אבל הוא נלחם על זה שלא יירד מלוחמה. הוא המשיך והמשיך להילחם כשהוא על משככי כאבים".
על התקרית בה נפצע שלו היא סיפרה כי במהלך התקלות עם מחבלים הוא "אמר לבחור שהיה לידו שיתפוס מחסה כי הוא היה חשוף ותוך כדי שהוא אומר לו את זה הוא הרגיש בום חזק על הראש, חשב שהבניין קרס לו על הראש. הוא הרים את הראש וזיהה שהבניין קיים אבל הקסדה לא על הראש שלו. הוא הבין שהוא נפצע, הוא זחל אל הקסדה שעפה למרחק של שלושה מטרים, הבין שהוא ניצל בנס וצעק 'שמע ישראל'. אחר כך, כשראינו את הקסדה, הבנו את גדל הנס. הקסדה הייתה חרוכה, הכדור נכנס בצד אחד שלה ונתקע בצידה השני תוך שהוא חורך את כל הפנים שלה ושורט לשלו את הקרקפת".
בעקבות כאבים חזקים נדרש שלו להתפנות לבית חולים והוכר כנכה בעקבות הלוחמה. הוא התחיל תהליך שיקום פיזי ונפשי וכעבור שבועיים או שלושה אחרי התקרית הגיעו לבית המשפחה אנשי משטרה צבאית. "הבת הגדולה שלי שירתה כקצינה במילואים. פתאום ראיתי משלחת כזו נכנסת וחשבתי שקרה לה משהו. הם אמרו שהם באו עם צו חיפוש לשלו. העליתי אותם לחדר שלו. הקלצ'ניקוב שהוא הביא מאותו אירוע אחרי שהוא הוציא לו את המכלול ותלה אותו בחדר כמזכרת מהאירוע יחד עם הקסדה והכדור שהוציאו מהקסדה, היו בחדר. הם ראו את זה. על השידה היו מספר רימוני הלם שאותם לא ראיתי קודם. הם לא היו שם", אמרה גלית.