באחד מימי העצמאות, כך סיפר מי שהיה נוכח שם, דיבר הגאון הרב זוין בישיבת מרכז הרב והתיחס לשם הגנאי שכינו יום זה אנשים מסוימים,יום העצמות. אמר הרב זוין, זהו שם ראוי, אכן העצמות היבשות קמות לתחיה.
בחול המועד סוכות התקשר אלי ולרי לשאול אם מניחים תפילין. אדם כבן שישים ששואל שאלה זו, חזקה עליו שאינו מניח תפילין זמן רב. ואכן, לפני מספר לא רב של שנים ביקש ולרי עזרה בקניית תפילין ואחר כך הסבר איך מניחים אותם.
ולרי נולד באוקריאינה, באומן, אם נדייק, והיה רחוק מיהדות, שלא באשמתו כמובן. הוא עלה בשנות התשעים וחי בשדרות. בשמחת תורה נהרג ולרי בדרכו לבית הכנסת, כשהטלית שקנה לא לפני הרבה שנים בידו.
בטעות , היו ששייכו את מותו לקבוצת מטיילים שהיו בדרכם לים המלח ונטבחו. אבל מי שמכיר את ולרי ידע, מה שאומת אחר כך, שולרי בבוקרו של חג יכול להיות רק בדרך לבית הכנסת.
מאז שהחל להתקרב, צעד צעד אחר צעד, בתמימות, מתוך רצון להבין ולדעת מה צריך לעשות. בלוויתו שנערכה אחרי כמעט שבוע, בדימונה, שכן בשדרות לא היה קל לערכה באותם ימים, אמר רב העיר דימונה, שלא הכיר את ולרי, אך קלט את הסיטואציה היטב, דבר יפה שהיה עבורי כמשב רוח מרענן , באותם ימים טרופים.
רוח הדברים, גם אם את תוכנם במדויק איני זוכר, היה השואה בין ולרי לבין רוצחיו, ולרי אמר הרב, הוא חלק מהעצמות היבשות של יהודי ברית המועצות, שקמו לתחיה. עלית לארץ אמר הרב, חיית כאן כיהודי, נהרגת כיהודי, נקברת כיהודי וגדלת משפחה שיודעת מי היא ומה היא. לעומתך, הרוצחים השפלים שהרגו אותך מהותם רוע וסופם אבדון וכליון.
בחג הפסח בו אנו קוראים את חזון העצמות היבשות, חשים אנו את הזכות לחיות בדור שבו עצמותינו קמות לתחיה, וביניהם ולרי פרידמן הי"ד שהתקים בו האמור בסמוך ביחזקאל, בהפטרת פרשת פרה, והבאתי אתכם אל אדמתכם ואחר כך וזרקתי עליכם רוח ונתתי לכם לב חדש. ובתוך הקושי והכאב עליו ועל אחרים , מהווים דברים אלו מעט נחמה עד שיבוא גואל וכימי צאתנו ממצרים נראה נפלאות.
אגב, מענין לציין שאסיר ציון לשעבר הגיבור והצדיק הרב יוסף מנדלביץ, אמר רעיון דומה והוא, שמה שחיבר אותו לזהותו, ומשם לכל מה שעשה, היה טיפול בעצמות הקדושים שהיו מפוזרים ביער ליד ריגה, מאז השואה. וחבורת צעירים יהודים החליטו לאספם ולכבדם במותם. אמר הרב מנדלביץ, העצמות היבשות האלו הקימו אותי לתחיה.
ואולי נכון להוסיף פן נוסף של קימת עצמות מיבשותם המתחיל להתרחש בתקופה זו, ואנו מצפים שיתעצם. מי שרואה את כמות היהודים מחו"ל הבאים בחודשים האחרונים לשדרות ועוד, וצמאים לשמוע ולהתחבר למה שאירע ולמשמעויות העולות מהמאורעות, מבין שמתוך המצר, עולה רוח המנשבת לארבע כנפות הארץ ועשויה לגעת נגיעות של יהדות וציונות, לא רק באותם שבאים בעצמם לכאן, אלא גם במי שיפגשו אחר כך בארצם, ותפלתנו שעוד ועוד יהודים, הם וזרעם, וזרע זרעם יקומו לתחיה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות