אריה דאוי, אביו של סמ"ר רועי ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה, קורא לקבינט המלחמה ולראש הממשלה שלא להיכנע ללחצים מבית ומחוץ - ולהיכנס לרפיח.
"במסגרת 'פורום הגבורה' אנחנו מוחים נגד הפסקת הלחימה כי הילדים שלנו לא נפלו לשווא. נתנו להם פקודה להיכנס לעזה ולמוטט את החמאס - וזה מה שהם עשו. אי אפשר להפסיק את הלחימה באמצע. אנחנו תומכים בראש הממשלה שימשיך את המלחמה בעזה עד הסוף", אומר דאוי בראיון לערוץ 7.
"יש לנו את רפיח. לא סיימנו עוד את העבודה. זה לא רק בגלל שהילד שלי נפל אלא בגלל מה שעשו לנו בשבעה באוקטובר. עברנו השפלה, נפלו לוחמים, הם צריכים להבין שלא מתעסקים איתנו יותר. אם נעצור עכשיו - כאילו לא עשינו כלום", הוא מדגיש.
האם יש בכל זאת עסקה שישראל יכולה להיות שלמה איתה בכל הקשור לנושא השבת החטופים? "עסקה צריכה להיות של הכל או כלום. כיצד ייקבעו את מי להביא ומי לא? זה הרי יכול להימשך שנים. עד היום לא יודעים מה עם רון ארד והדר גולדין. הם ימשכו אותנו שנים על גבי שנים. לכן, צריך להיכנס לרפיח, בלי לחשוב פעמיים".
הוא מודה שאם היתה על השולחן עסקה בה ברור שכל החטופים וכל גופות החללים מוחזרים - היה תומך בה. "הייתי מסכים אך ללא התחייבות שמישהו מוגן ושסינוואר, משעל והנייה אינם בני מוות. הם צריך להבין שאין להם תעודת ביטוח".
השיחה עם אריה דאוי מתקיימת מחדרו של בנו ז"ל. "בהתחלה חשבתי שהזמן ירפא מעט את הגעגוע - והוא רק הולך ומעמיק. אני לא יודע איך להתכונן ליום הזיכרון - כי זו הפעם הראשונה. אני מקבל טלפונים מאנשים רבים שמבקשים לחזק, להבין ולתת נחמה - למרות שאין נחמה. מעט הנחמה שלי היא שלפחות יש לי קבר ללכת אליו בהר הרצל. יש אחרים שישבו שבעה בלי קבר".
על רועי ז"ל הוא מספר "דרך ארץ היתה הדרך שלו. רועי זה 'דרך ארץ קדמה לתורה'. הוא היה כולו נתינה, אהב את הצבא ואת מה שעשה. הוא כתב שנכנס בלב שלם ללחימה הזו. הוא היה מלח הארץ. תוך כדי השבעה בא אדם להגיד לי תודה כי רועי הציל אותו מהממ"ד".
את יום העצמאות הוא לא יחגוג. "אין יום העצמאות מבחינתי כמו שלא היה לי פסח. בפסח התקשרו אלי המון אנשים להגיד לי חג שמח והתקשיתי לענות להם. זה לא היה חג שמח. אני לא מתכונן ליום העצמאות ואין לי מה לחגוג. אנחנו מתכוונים בספטמבר להכניס ספר תורה לעילוי נשמת רועי ואולי אז אני אחגוג".